116 בוגרי היחידה ענו על החידון והפגינו בקיאות מרשימה במורשת היחידה.
נברך את הזוכים:
אורי מזרחי
שי צוקר
חרות ישלח
ענבר ורשבסקי
בני בן עמי
על מנת להרחיב את יריעת המורשת, נביא לכלל הציבור את התשובות הנכונות של החידון. פה ושם נרחיב עם קצת צבע את המידע.
כמה ממפקדי היחידה (20 במספר) – נולדו בישראל?
התשובה הנכונה היא 13.
כמה פעמים ביקש מפקד היחידה תא"ל יואל בן פורת ז"ל להתפטר?
התשובה הנכונה היא פעמיים לראשונה אחרי כוננות "רובד" ראו הטור בנושא , ולאחר מלחמת יוה"כ שרה"מ גולדה דחתה את התפטרותו.
3. כמה בסיסים היו ליחידה בסיני בין השנים 1973 - 1984?
ליחידה היו 13 בסיסים וחוליות בסיני לצורך כיסוי קומינט, אלינט ומכ"ן. הפריסה היתה משארם אלשיח' (מרש"ל) ועד אזור אבו רודיס ואזור קנטרה, בלוזה ובמרכז סיני בטסה, רפידים ואום ח'שיבה. הפריסה כללה עד סיומה בסיס בלון שדילג לאחרו בהתאם לתכנית פינוי המערך של היחידה במסגרת פרויקט "רמון"
4. מהו "בית ביבי"
בבית זה התמקמה היחידה במהלך 1948, לאחר שעברה מהבית האדום (שהיה קיים) באזור מלון שרתון כיום .
5. מה היו שנער - איילון
בבסיס המרכזי של היחידה בסיני באום ח'שיבה הוקמו שני בונקרי עבודה גדולים. השמות שנתנו להם היו שנער (לקומינט) ואיילון (לאלינט) על שמם של שני הפרופסורים שחיברו את המילון הערבי עברי הגדול ששימש את לומדי הערבית שנים ארוכות.
6. כמה בסיסי בלון פעילים היו ביחידה?
לבלונאים שמתוכנו זכורים 3 הבסיסים – אפרת (ג'בל יעלק בסיני), ליאור (באזור קצימה) ומפרשית. בדרך, לאחר הסכם השלום ב-1979, היה אמור לקום פרויקט 3 הבלונים המתקדם ביותר, אשר משיקולים שונים לא הושלם
7. למה שימש הכינוי "ברוש"?
הכינוי ברוש ניתן לבסיס הראשון של היחידה על החרמון , שהלך והוקם לקראת סוף 1967, ומאז לא ירדנו מהחרמון למעט בתק' מלחמת יוה"כ כשהבסיס נכבשע"י הסורים וחיילי הבסיס נפלו בשבי הסורי.
8. מי היה יהודה מרקוספלד?
יהודה מרקוספלד התחיל בבסיס בירושלים ב-1947. לימים השלים השכלה בתחומי החשמל והאלקטרוניקה, ועברת את שמו למורג. אל"מ יהודה מורג היה למפקד המרכז הטכני הראשון ביחידה. על יהודה מורג בקישור הזה.
9. לאיזה בסיס קראו "פסגה"?
אם אנחנו בעסקי פסגות הרי שהמתקן הראשונים שהוקם בהר הצופים עם תום מלחמת ששת הימים (1967) נקרא "פסגה" והוא התמקם בבנין שהיה קיים על ההר של הפקולטה למשפטים מעל לספריה שלה. שלט אזהרה היה כתוב בו שזה מתקן של דואר ישראל. אשרי המאמין. בהמשך עבר הבסיס למתקן מגדל "תומר" ומשם לעופרית (1984) מעל הכפר עיסאוויה
10. מתי עברה מפקדת היחידה מיפו לגלילות?
המעבר מגלילות היה בחנוכה 1953. הסיבה העיקרית לכך היתה שהיחידה חיפשה אזור שמושפע פחות מרעשי סביבה וקווי מתח גבוה , כפי שקרה ביפו ולצד ביה"ח דונולו.
11. מה היתה מערכת סווינג?
מערכת זו היתה למעשה טייסת מטוסי קוקיה שנבנתה עפ"י צרכי היחידה לקליטה ואיכון. זאת במסגרת ההיערכות מחדש בזמ"ע שנבעה מהסכם השלום עם מצרים (1979). הטייסת שנועדה לכסות את זמ"ע מצאה את עצמה מכסה ברוב שנות חייה את הזירה הצפונית.
12. באיזו שנה המליצה ועדת בנימיני להעביר את חצב ל-8200?
בשנת 1992 הנחה ראמ"ן דאז האלוף אורי שגיא להקים ועדה לבחינת מבנה אמ"ן. המשימה הוטלה על תא"ל חיים בנימיני שהיה קודם לכן קמנ"ר. הוועדה הגישה מספר מסקנות והמלצות. אחת מהמן היתה להעביר את "חצב" ליחידה שעוסקת בהאזנה ליח' 8200 בהנחה שתקבל שם תשתית טכנולוגית מתקדמת ופריסה מקצועית ראויה. כל זה מתוך חיסכון ושיקול כלכלי. ותיקי "חצב" ראו במהלך זה טעות – כמו אפרים לפיד ואלי זיו שהי מפקדי חצב בעבר, אך לא שעו להערותיהם.
13. מה היו טופז וברבור?
טופז וברבור היו מערכות קליטה של אלינט וקומינט מותקנות במטוסי ראם. הטפז היה פרויקט שנבנה בארה"ב על פי איפיונים ודרישות של היחידה כחלק מהפיצוי על ההנסיגה מסיני ואובדן קו הראה ליעדים בזמ"ע. הברבור היתה מערכת אלינט מוטסת על ראם ושרתה את ח"א. המערכות הללו פעלו בשנות ה-89 וה-90 של המאה הקודמת.
14. באיזו מסגרת היה האמש"ט עד ה -7/10/2023?
האמש"ט, שהחל את דרכו כבר במלחמת ששת הימים (1967) ביח' "חצב". הועבר למסגרת הגנ"ד שנועדה להיות פריסת מח' האזנה בעת מלחמה לצד הכוחות הלוחמים. מסגרת זו היתה כפופה ליח' 8200. לאחר הסבת הגנ"ד לגדס"ם הועברה מסגרת האמש"ט ליחידה החדשה. במהלך שנת 2021 פורקה המסגרת הזו. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הוקמה היחידה הזאת מחדש בכפיפות לקמנ"ר.
מי היה עמיחי?
בסיס עמיחי היה המסגרת הראשונה לשילוב בני העדה הדרוזית בחיל המודיעין. היחידה הוקמה ב"חצב" ביוזמת אפרים לפיד שהיה מפקד חצב, שלום הררי ממח' האיסוף , בנימין בן אליעזר שהיה מפקד חט' בני המיעוטים ובאישורו של ראמ"ן האלוף שלמה גזית. המתקן הוקם ברח' יפה נוף בחיפה ונקרא על שמו של עמיחי בנו של שלום הררי. המתקן תרם רבות למודיעין על הנעשה בלבנון. לימים שולבו רבים מבוגריו ועוד ביחידה 8200. להרחבה ראו כאן
מה היו שפן וארנבת?
שפן וארנבת היו שני מתקני סיגינט שהיו בירושלים ופעלו במסגרת הש"י בארם קום המדינה. עיקר הכיסוי היה של תקשורת אלחוטית ובעיקר כיסוי קווי מרכזיות ששרתו את המופתי וגורמים ערביים נוספים. מסגרות אלה פורקו עם הקמת היחידה. דוגמה לפעילותם בקישור הבא
17. 2 מפקדי יחידה זכו בפרס בטחון ישראל מי הם?
תא"ל דני הררי (2005 – 2009) ותא"ל מוטי דוראון (1984 – 1987) זכו בפרס ביטחון ישראל עוד בטרם היו למפקדי היחידה
18. מה היה גן שקמים?
גן שקמים היה, בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, דוגמה לשת"פ בין היחידה לצבא דרום לבנון שפעל בחסות צה"ל ברצועת הביטחון שהיתה בצפון. הבסיס הזה אויש ע"י צוות מדרום לבנון בהשתתפות קב"רים שהתחלפו מעת לעת במקום
מה היתה זירת הכיסוי המרכזית של הבסיס בהר אורה עד 1967?
הבסיס בהר אורה הוקם בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת והחליף את המתקן שנועד לכסות את תקשורת חה"א המצרי בירושלים בבית וגן. ראה סיפורו של הבסיס בקישור הזה
לאחר 1967 ירדה חשיבותו של הבסיס בהר אורה, והוא אף היה מועמד לסגירה, בשל ירידת ערכו עם פריסת הבסיסים החדשים בשטחים שנכבשו . חשיבותו עלתה מחדש לאור ההסכמים המדיניים שנחתמו עם ישראל בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת.
קורס הקב"רים הראשון שהתקיים ב-1965 ביקר בירושלים. נא זהה בתמונה את משתתפי הקורס (כל זיהוי תורם נקודה)
מאחר שכל התשובות היו נכונות, אין מקום להרחבה. הקורס, בפיקודו של סא"ל יואל בן פורת, נועד לתת את המסגרת המקצועית לתפקיד הקב"ר ביחידה. בקורס השתתו הקב"רים הבכירים והים שהיו בענף הב"ר ומשתלמים נוספים ממערך האיסוף באמ"ן.
Comments