גמאל עבד אל נאצר ונשיא סוריה שוכרי אל-קוותלי חותמים על הסכם האיחוד בפברואר 1958
לפני 54 שנים, ב-13 בנובמבר 1966, פשט צה"ל על יעד ירדני בסמוע, בדרום הר חברון. היה זה אחד המבצעים המקיפים, ראשון מסוגו באור יום אחרי מערכת "קדש". יש הרואים בו תמריץ ירדני להצטרף למלחמה במלחמת ששת הימים ב-1967.
בליל שבת 11 בנובמבר 1966 סמוך לחצות, נהרגו שלושה לוחמי צנחנים כאשר רכב הסיור שלהם עלה על מוקש באזור הר בדר, בדרום הר חברון. היה זה שבוע לאחר חתימת הסכם הגנה מצרי- סורי. ב-1964 הקימה הליגה הערבית "מפקדה ערבית מאוחדת" (מפע"ם) לתיאום הפעילות המבצעית של צבאות ערב כנגד ישראל. השיקולים הבין-ערביים הללו עמדו לנגד עיני הקברניטים בארץ. בישראל הבינו כי יש להגיב לפיגוע במגמה להרתיע את השלטון הירדני ולאותת למדינות הסובבות כי "דמם של ישראלים אינו הפקר", כדברי הרמטכ"ל יצחק רבין בדיון לאחר הפיגוע.
בתגובה פשט צה"ל ב-13 בנובמבר על יעד ירדני בכפר סמוע בדרום הר חברון (מבצע "מגרסה"), הפעולה הגדולה ביותר מסוגה מאז מערכת סיני, והראשונה שבוצעה לאור יום. הפעולה בוצעה על ידי גדודי הצנחנים 202 ו- 890, סיירת מטכ"ל וגדוד הנח"ל המוצנח. לכוחותינו היה הרוג אחד, מג"ד 202, סא"ל יואב שחם ז"ל (על שמו הישוב גבעת יואב בדרום רמת הגולן, אשר הוקם ב-1968), ועשרה פצועים. אבדות הצד הירדני - 14 חיילים הרוגים, 37 פצועים ושני חיילים שבויים.בדו"ח של ראש מטה משקיפי האו"ם, אוד בול, נכתב כי בכפר נהרסו 125 בתים וכן בית הספר התיכון והמרפאה. בנוסף נהרסו בכפרים סמוכים כמה עשרות בתים.במקביל לפעולה הקרקעית נערך קרב אוויר בין שמונה מטוסי הוקר הנטר של חיל האוויר הירדני לשני מטוסי מיראז' ושני מטוסי אוראגן של חיל האוויר הישראלי. בקרב האוויר הפיל רן פקר את אחד ממטוסי ההנטר. הטייס הירדני, מפקד טייסת ההנטרים, נטש, אך נהרג כאשר כיסא המפלט התנגש בדופן הוואדי.מקובל לראות במבצע "מגרסה" נקודת מפנה ביחסו של המלך חוסיין כלפי ישראל: הוא זיהה כוונה למוטט את משטרו, למרות מערכת יחסים חשאית שניהל עם ישראל מאז 1963. ככל הנראה השפיע הדבר על הצטרפותו למלחמת ששת הימים.
ליל 27-28 נובמבר נקלטה ביחידה 8200 ידיעה מרעישה, התרעתית מהמדרגה הראשונה. היתה זאת פקודה של מפקד המפקדה הערבית המאוחדת (מפע"מ ) אל כל מפקדי הצבאות של מצרים, סוריה, ירדן, לבנון, עיראק וסעודיה, ולשונה היה: "הוחלט לגייס את כלל הכוחות הערביים". בחצות התקיים דיון ביחידה 8200 על התרגום. היו שם יואל בן פורת ראש ענף ה-ב"ר, רמ"ד תרגום של היחידה, שאול סלע, וראובן ירדור מבכירי ענף החיבור והתרגום. היתה התלבטות לגבי התרגום: מה פרושו " הכוחות הערביים"? היו דעות שונות. והיתה התלבטויות לגבי המונח "לגייס". בסופו של דבר, ראש הענף יואל בן פורת קבל החלטה לשלוח את הידיעה כפי שהיא, בלי לציין בהערה (הנקראת הערת ב"ר )את ההתלבטויות השונות.
ההערכה הכללית באמ"ן מחקר שהסתמנה היתה זאת: הרקע הוא פעולת סמוע; מאוד יתכן שהמצרים (שהם השולטים ב-מפע"ם ) מעוניינים להרתיע אותנו מלתקוף את ירדן; המצרים מעריכים כנראה שישראל רוצה לנצל המצב המעורער בירדן על מנת להשתלט על הגדה המערבית.
תוך כדי הדיון החלו להגיע מ-8200 ידיעות נוספות ולפיהן העיראקים הצטוו לשלוח כוח לירדן והמצרים נדרשו לרכז כוחות בסיני. הצינור לכל הידיעות הללו היתה מפע"מ. זה נראה תמוה. מפע"ם לא היתה גוף פיקודי, וקשה היה להניח שמדינה ערבית כל שהיא תבצע פקודות שלה, בוודאי אם הן סותרות את האינטרסים שלה באותו רגע.
בדיון שהתקיים אצל הרמטכ"ל רא"ל יצחק רבין הוא קבע כי אינו רוצה להימצא במצב של "רותם" הטראומטי מ-1960 . ולכן: מידית יש להוריד שתי חטיבות משורינות (7 ו-14 ) וחטיבת חי"ר (גולני ) לדרום; לחזק את ההגנה על דימונה; לעלות הכוננות בפיקוד מרכז מול ירדן; לעשות הכנות לגיוס מילואים . שם המבצע נקרא "רובד".
עובר יום, עוברים יומיים, כל מערך האיסוף "מכווץ". ובצד השני–דממה. שום תזוזה. המודיעין המעולה, שהיה ליחידה מהבסיס בהר קרן על מרחב סיני, לא מראה ולו סימן מעיד אחד על הכנסת כוחות מצרים. להיפך, דווקא גיחות הצילום הרבות שצה"ל התחיל לבצע בסיני, עוררו חששות מצד המצרים שניסו ליירט מטוס צילום קל שהופעל ע"י מודיעין פיקוד דרום. 2 מטוסי מיג 19 מצריים הופלו. ושום כוח מצרי לא זז, ושום כוח עיראקי לא זז. על רקע זה רבין מחליט, אחרי התייעצות, להחזיר את הכוחות שהורדו לדרום. ראמ"ן האלוף אהרון יריב משאיר את הכוננות המודיעינית
ואז, מוטי הרל"ש של ראמ"ן מודיע לו שיואל בן פורת (רע"נ הב"ר) מבקש להתקבל אצלו לראיון דחוף. "שיבוא" אומר ראמ"ן, לא מבין מה רוצה יואל. "אני מגיש לך את התפטרותי" אומר יואל לאהרל'ה אחרי שהצדיע. אהרל'ה נדהם. "מה פתאום, מה קרה?". "אני אחראי לכך שנשלחה ידיעת סרק, שהביאה את צה"ל לבזבז הרבה כסף והיתה עלולה להביא למיס קלקולציה אצל המצרים שאנחנו באים לתקוף אותם. אני הייתי צריך לתת הסבר לידיעה של מפע"ם. אני הוצאתי התרעת שווא". מסתבר כי המונח בפקודה שהיה במקור "אלערביה" התייחס לכוחות הצבא המצרי בלבד. מצרים נקראה באותה תקופה "אלגומהוריה אלערביה אלמתחדה" ולא התייחס לכוחות המפקדה הערבית המשותפת (מפע"מ) שהוקמה שנתיים קודם. לכן יואל כולו נסער, מדבר בהתרגשות. אהרל'ה הביט ביואל וחושב "איזו אחריות של קצין? קצינים כאלו בדיוק אנחנו צריכים, כאלו שכל כך מסורים בכל לב לעבודה, כל כך חרדים לתוצאות של עבודתם ", הוא אומר לעצמו. רגע של דממה, ראמ"ן שולח יד ליואל ואומר לו בקול רך : "יואל, ההתפטרות שלך לא מתקבלת. מה אתה חושב, שאם היית מסביר מה זאת הוראת מפע"מ 'לכל הכוחות הערביים', זה היה משנה משהו? אתה חושב שצה"ל היה לוקח סיכון ולא עושה כלום ? יואל, עשית את המצווה עליך, חזור ליחידה, ירבו כמותך".
...
נערך ע"י אל"מ (מיל) נעם שפירא על סמך פוסט של תא"ל (מיל) ד"ר אפרים לפיד והספר "מר מודיעין" שכתב תא"ל (מיל) עמוס גלבוע.