נפרדים מותיקי היחידה: שוניה פכט, אהרון ברגר וראובן אביסף ז"ל

סא״ל שוניה פכט ז"ל

נולד ב-ז' בשבט התשי״ד, 11 בינואר 1954

נפטר ב-י"ז באב התשפ״ה, 11 באוגוסט 2025

שוניה נולד בצ'רנוביץ שבאוקראינה (אז ברית המועצות), בן יחיד להוריו בוזיה-שושנה (לבית רובינגר) וסימון-שמעון פכט. מהיותו בן שנתיים, ניסה אביו להשיג אישור יציאה לארץ, אך רק כעבור 13 שנה הגיע האישור המיוחל, והמשפחה עלתה לארץ במסע של שבוע. כשהגיע לישראל, שוניה לא דיבר עברית כלל, אך מהר מאוד - בזכות כוח רצון ונחישות עצומה - השתלב וצמח להיות צבר אמיתי. 

שירת בצבא 23 שנה באגף המודיעין, החל מיחידת מסרגה ב 8200 (אז נקראה 848) וכלה במגוון תפקידים טכנולוגיים ופיקודיים בתחום המחשוב ומערכות מידע, והוביל, בין השאר, את הרכישה והקליטה של מחשב העל הראשון בישראל בשנות ה-80.

בתחילת שירותו, היה שוניה בין הקולטים את 'ידיעת הזהב' על פינוי בהול של משפחות היועצים הסובייטיים מסוריה, יומיים לפני מלחמת יום הכיפורים. העביר מייד את ההתראה שהמלחמה בפתח, מה שהתקבל ביחידה, אך נשלל על ידי הדרג הפיקודי הבכיר יותר ואף הביא לנזיפה מצידם. בחמישים השנים שחלפו מאז המלחמה, עסק רבות בלקחים שנלמדו ממנה והעברתם לדורות הבאים.

בהמשך דרכו, ביצע תפקידי ניהול בכירים בתחום המחשוב ב- IBM, אמדוקס ועוד.

במקביל לקריירה המקצועית, שוניה התנדב בתחומי החינוך והביטחון. 

אהב את החיים הטובים, יחד עם משפחתו וחבריו משכבר הימים, חלקם עוד מתקופת הלימודים בתיכון ומהשירות הצבאי. בין תחביביו, נהנה מתרבות ותיאטרון, אהב את שפת היידיש, לצד משחקי חשיבה, פיתרון תשבצים ואוספים מגוונים.

מעל הכל, שוניה היה איש משפחה מסור ואוהב. אדם שכולו טוב. הלך לעולמו בביתו כשליבו נדם לפתע, והותיר המומים וכואבים את חבריו ואת בני משפחתו, אשתו צילה, ילדיו איל נעמה וירון ושישה נכדים.

יהי זכרו ברוך.

סא"ל ראובן אביסף ז"ל

ביום שני כ"ד באב תשפ"ה ה- 18 באוגוסט 2025 נפרדנו מסא"ל (מיל') ראובן אביסף.

הכרתי את ראובן כמעט 60 שנה, מאז הגיע לענף 30 ביחידה, שנקראה אז 848 והיום 7149/8200.

ראובן  גדל בכפר סבא ולאחר שסיים את לימודי התיכון הצטרף לאולפן לערבית והתגייס לחיל המודיעין בצה"ל. 

ענף 30 שכן בצריף גדול ממדים כשבצידו הדרומי עסקו במצרים, ובצידו  הצפוני  שאר מדינות ערב. 

ראובן הוצב בצד הדרומי ועבד בתחום המקצועי על צבא מצרים וחיל הים המצרי.

במהלך מלחמת ההתשה בצע צה"ל מבצעים רבים כנגד מצרים ובכל חפ"ק-מבצע היו גם נציגי ענף 30 ובהם ראובן. זכור לי שנציגי ענף 30 נהגו לעשות הגרלה בה נבחר נציג הענף בחפ"קים אלה, וראובן זכה להשתתף בהרבה מהמבצעים לרבות חפ"קים על גדות התעלה.

לימים סיפר לנו, "קבוצת יוצאי הענף" על הקורות אותו בחפ"קים אלה ועל תרומתו להצלחת המבצעים. 

לאחר שחזר מקורס קצינים, השתלב ראובן במפקדת הענף, והיה מעורב בניהולו השוטף. 

ראובן התקדם ועלה בסולם הדרגות והיה בין הקצינים המקצועיים הבודדים שיצאו מהענף והגיעו  לתפקידי פיקוד בבסיסי היחידה. הוא שירת פעמיים ביחידה 7111 – מרחב תיכון, פעם כמב"ס "בשור" ופעם כמפקד המרחב (ממ"ר), ולשם כך עברה משפחתו להתגורר בירושלים. 

רוח הפיקוד של ראובן הייתה רוח "בית הלל", הוא היה אהוב על פיקודיו הזוכרים את מעורבותו והתעניינותו הרבה בתחום המודיעיני שבאחריותו - הזירה הירדנית. 

ראובן שמר על קשר קרוב עם פיקודיו ובכללם קבוצת קציני המטה של  מרחב תיכון שנהגו להיפגש אחת לשנה ואף ארח אותם ואת בנות זוגם בביתו לא פעם. באחת הפגישות הללו, בסוכות לפני כמעט 21  שנה,  סיפר ראובן שבנו רועי נסע לסיני למרות בקשתו (של ראובן) לבטל את נסיעתו.

היום הטוב הזה הסתיים בטרגדיה הנוראה שקרתה לראובן ורחל, ורועי נרצח במקום שנקרא ראש השטן, אירוע, ששינה את חיו וחיי רחל והמשפחה.

רועי ז"ל למד באוניברסיטת רייכמן וראובן פעל רבות יחד עם רחל להנצחת בנם בדרכים שונות. הם החליטו להקים קרן על שם רועי ז"ל שתחלק מלגות לסטודנטים מצטיינים הפעילים ותורמים לחברה.

חבריו הקרובים של ראובן היו חברי "הקבוצה הכפר-סבאית" ובהם הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל) בוגי יעלון, שאיתם טייל בארץ וברחבי העולם. זכיתי להשתתף באחד הטיולים ולהכיר את חבריו מקרוב, ואכן, ראובן זכה לחברים טובים ואוהבים.

ראובן השתלב בתפקידים נוספים ביחידה ומחוצה לה כגון פיקוד על יחידת חצב, והיה נציג היחידה בסינגפור. 

ראובן יחסר לנו מאד, עוד מעט יחול מועד המפגש השנתי של סוכות, המפגש הראשון בלי ראובן.

יהי זכרו ברוך.

שחף דוד (שפי)

סא"ל אהרן (אהרל'ה) ברגר ז"ל

אהרל'ה היה מאושיות מרכז הפיענוח ביחידה אליה הגיע בשנת 1956 בהיותו בוגר המגמה המזרחנית בעירוני א' בת"א אצל המורה המיתולוגי דב עירון. לאחר תקופת שירות קצרה נשלח מטעם היחידה לאוניברסיטה העברית ללמוד ערבית ומתמטיקה. את רוב שירותו עשה בתחומי הזירה הצפונית והמזרחית במרכז הפיענוח, והגיע עד לדרגת סמפמ"ר. אהרל'ה השתחרר בשנת 1987 ולאחר מכן השתבץ בשירות. לאחר עברו הביטחוני העשיר לימד עריכה לשונית באוניברסיטת ת"א ובבית ברל וערך ספרים ומאמרים רבים. מגיל צעיר הוא נמנה על חובבי המוזיקה הקלאסית ועם פרישתו המשיך בתחביבו זה ואף וזכה מס' פעמים בתחרויות רדיו וטלויזיה שעסקו בידע והכרת קטעי מוזיקה קלאסית, בכללן בתכנית הטלויזיה המיתולוגית "אלגרו". אהרל'ה נפטר בגיל 86 בשבעה באוגוסט 2025. הוא השאיר שני ילדים שאף הם שירתו ביחידה באותו מרכז בו שירת מאז גיוסו.  יהי זכרו ברוך.