הפרת הפסקת האש בתום מלחמת ההתשה אוגוסט 1970
מרכז דיווח אלינט
סיומה של מלחמת ההתשה בין ישראל למצרים – על גדות תעלת סואץ ופעילויות התקפיות של חה"א בעומק מצרים הביאו להסכמה, ב-8 באוגוסט 1970, להפסקת האש, בתיווכה של ארה"ב.
בהסכם נכלל סעיף שקבע הקפאת המצב לפיו שני הצדדים יימנעו מלשנות את הסטטוס קוו הצבאי בתוך האזורים המשתרעים 50 קילומטר מזרחה ומערבה לקו תעלת סואץ שנקבע כקו הפסקת האש. סעיף זה הופר על ידי מצרים מיד ביום כניסתו לתוקף כאשר המצרים קידמו סוללות טילים לתעלה.
מהלך האירועים במרכז השליטה של חיל האוויר – על פי עדותו האישית של אל"מ (בדימ.) יואב (פישי) דייגי שהיה תורן במשל"ט חיל האוויר:
"ב 8-7 (שישי-שבת) אוגוסט 1970, הייתי תורן התרעה ב"בור" (מוצב השליטה) של חיל האוויר וקיבלתי את האחריות על המודיעין האווירי. ביום שבת בסביבות השעה 15:00 קיבלתי דיווח ישיר מ-848 (לימים 8200) ממרכז הדיווח של האלינט בזה הנוסח: "סוללת ס.א 2" בכיוון 270 הופיע ונעלם". המשמעות של הדיווח הייתה: פעילות קצרה של מכ"מ סוללת SA-2 דגם .B מתחתי על המפה את החוט מבסיס הקליטה (אום ח'שיבה) באזימוט 270 והכיוון "עבר" ליד 2 מחפורותT באזור התעלה, ועוד סוללת SA-2 במרחק של למעלה מ-30 ק"מ מהתעלה.
ביקשתי מהיחידה להגביר מאמץ איסופי ולהפעיל את כל חוליות האלינט כדי לקבל חיתוכים (איכון), אך ללא תוצאות. לאחר מספר דקות שוב התקבל דיווח מהיחידה: "סוללת ס.א2 " בכיוון 273 הופיע ונעלם". גם כיוון זה הוביל בסמוך ל-2 מחפורות T ולשתי סוללות 35 ק"מ מהתעלה. שוב ביקשתי מהיחידה לקבל חיתוך, אך ללא תוצאות.
בשלב זה עדכנתי את מפקד חה"א התורן שהמצרים ככל הנראה מקדמים סוללות טילים לתעלה ובדקנו אפשרות להוציא גיחת צילום או סיור. הדבר לא התאפשר גם בגלל עננות נמוכה באזור התעלה. עדכנתי את ראש למד"ן, תא"ל שטופר, ששאל מספר שאלות וקיבל את הערכתי שמדובר בקידום סוללות טילים לתעלה. מיד לאחר מכן התקבל דיווח אלינטי נוסף מיחידה 848 (לאחר מלחמת 73 הוחלף שמה ל- 8200) על כיוון בודד של סוללת .SA-2 העברתי הודעה למרכז הדיווח של מח' מחקר באמ"ן שהמצרים מקדמים סוללות טילי קרקע אויר לתעלה.
מה שסייע לי להגיע למסקנה שמדובר בקידום סוללות לתעלה היו 2 אלמנטים: האחד - כאשר סוללה פורסת לאתר חדש היא מפעילה את המכ"מ כדי לוודא שהיא כשירה (למרות שניתן לעשות זאת גם ב- ,(Dummy Load ) והשני - הפעלת המכ"מ הייתה קצרה במיוחד בגלל הצורך לשמור על חשאיות.
בשעה 17:00 לערך בערב, התקשר אלי ראש אמ"ן, אלוף אהרון יריב, ושאל באופן הכי ישיר: "פישי, האם אתה בטוח שהמצרים מקדמים את מערך הטילים לתעלה?" באותו רגע הרגשתי שגורל הפסקת האש מוטל על כתפי בלבד כיון שההחלטה היא שלי בלבד, לא יכולתי להתייעץ עם אף אחד כי כל המידע שקיבלתי מ – 848 (כאמור 8200 של היום) בנושא מצוי רק אצלי, ואני הייתי אחראי על התחום הזה גם בשגרה. ידעתי שאני חייב לתת תשובה החלטית וחד משמעית ועניתי מיידית בלי שום היסוס "כן אני בטוח!"
האלוף יריב לא ניסה לאתגר אותי בשאלות נוספות אמר לי "פישי, תודה, תמשיך לעקוב". ראמ"ן הציג את המודיעין לראש הממשלה (גולדה מאיר) ולשר הביטחון (משה דיין). בעקבות הממצאים הללו, הנחה ראמ"ן את הגורמים המקצועיים להציג את תמונת המודיעין שהגיעה מהיחידה לאמריקאים שעד לאותו זמן סרבו להודות בחריגה שבצעו המצרים. רק לאחר שבחנו את הממצאים שקיבלו מאמ"ן שינו את הערכתם."
הפסקת האש נשמרה במשך כ-3 שנים, עד מלחמת יום הכיפורים (1973). שנות השקט נוצלו ע"י המצרים להקים את אחד ממערכי ההגנ"א הצפופים האימתניים שהוקמו מעולם שנבנה על בסיס הדוקטרינה הסובייטית.
קידום הטילים שעשו המצרים ב-1970 שימשו אותם כ"מטרית הגנ"א" עם פרוץ מלחמת יוה"כ ב-אוקטובר 1973.
לקחי האירוע מצביעים שוב על תרומתה של היחידה במתן מודיעין ערכי והתרעתי במכלול הסיגינטי (אלינט וקומינט) גם שההצבעה מהאלינט היתה טקטית על קידום סוללת טק"א מעורף ההערכות המצרית בתעלה לעבר הקו הקדמי בקו תעלת סואץ, המשמעות היתה אסטרטגית לגבי קיומו של הסכם הפסקת האש.
כתב וערך נעם שפירא
סוללת טק"א ס.א 2
