top of page

יחידת האמש"ט מאז ועד היום

ב-18 בנובמבר 1948 יצא מכתב מטעם מנהל שירות ש.מ 1 בו הוא מבהיר את תחומי האחריות של השירות הזה. עיקרו הוא לטפל במודיעין השדה, דהיינו הקמ"נים וכל אנשי המודיעין שביחידות הלוחמות.

לצד זה, נקבע כי תחום חקירות השבויים ותרגום מסמכי שלל גם הם ישמשו את אגף החקירות והמסמכים של ש.מ 1, והוא כפוף לראש שירות ש.מ 1. 

במסמך נקבע לגבי תפקידי חולית מתרגמי המסמכים ביחידות החזית כי היא מקבלת את מסמכי השלל עושה מיון ראשוני, מה שחשוב מתרגמת ואף מוציאה סיכומים שיאפשרו לתת תמונה מהירה על האויב, מהותו וכו'. את כל שאר החומר היא שולחת לחולית מתרגמי המסמכים המרכזית. לצד חוליה זו ישנן גם חוליות חוקרים, אך נושא זה מחוץ לענייננו. 

מאחר שבתקופה שלאחר מלחמת העצמאות ועד 1956 (מלחמת קדש) לא היה צורך ביחידה שתסתובב בשטח הכבוש ותאתר מסמכים או ציוד שלל, הרי שהמסגרת שנשארה היתה רק תרגום מסמכים אם הגיעו מסוכנים או בנסיבות מבצעיות חד פעמיות

במלחמת קדש (אוק' 1956) שצה"ל יצא אליה בהפתעה מוחלטת, לא הספיקו להקים או לארגן יחידה שתעסוק בכך ועל כן המסגרות הלוחמות העבירו מסמכים או ציוד שאיתרו לעורף ושם טופלו לוגיסטית או שנמסרו לתרגום ליחידה 560 שאיגדה חוקרי שבויים עם תרגום מסמכים שהתקבלו מהיחידות. 

במלחמת ששת הימים (1967) הפעילות היזומה שאולתרה היו קצינים טכניים שהופעלו ע"י ענף 7 (לימים הזירה הטכנית בחט' המחקר) שנועדו לחפש ולבדוק ציוד שלל שנמצא בשטח וללמוד את תכונותיו לצרכי הלחימה של צה"ל. ולגבי מסמכי השלל שנמצאו בשטח אלה הועברו ליחידה 550 (לימים חצב) שהחלו במיון ובתרגום המסמכים החשובים לכתבות מודיעיניות.

כלקח ממלחמת ששת הימים (1967) נקבע בדיון אצל ראמ"ן ב-מרץ 1972 כי האחריות לאיסוף מסמכי שלל, ריכוזם מיונם היא על יחידה 550 בפיקודו של יעקב נחמיאס, במסגרת פלוגת האמ"ש (איסוף מסמכי שלל), כאשר איסוף המסמכים תבוצע ע"י יחידה 654.   המסגרת תתבסס על אנשי מילואים, לאיסוף מסמכי שלל. לגבי ציוד טכני שלל, האחריות באותה תקופה היתה על ענף 7 (המחקר הטכני).

מלחמת יוה"כ 1973

עם פרוץ מלחמת יוה"כ (1973) פעלו שתי מסגרות בעיקר בסיני, האחת של ענף 7 לנושא ציוד והשניה של יח' 550 לאיתור מסמכים, מיון ראשוני והעברת כל החומר לעורף לרישום ולתרגום והפצה.

מספר אפרים מנדלמן שהגיע תוך כדי הימים הראשונים של מלחמת יוה"כ למרחב ארצי    ביח' 504 (עקב פציעה במלחמה). הוא הצטוות לקבוצת מומחים (ביניהם גם ישראל קיסר ומשה פיאמנטה הערביסטים) יחד עם לוחמי סיירת מטכ"ל לאבטחה ונציג ענף 7 לאתר ציוד גישור סוביטי (GSP) ונגמ"שי BMP, הצוות פעל ע"ג 3 זחל"דים והיו בו כ-8 אנשי צוות. אפרים ממשיך ומספר כי הוא זה שהמציא את השם "אמשט" (امشط) בערבית, הפועל הזה משמעו "סריקה" (3) . 

כמויות המסמכים שהגיעו במלחמה זו מילאו את מחסני העורף של חצב שמוקמו בגלילות. הלקח היה שיש להקים מסגרת של יחידת האמש"ט (איסוף מסמכי שלל וטכני) על בסיס אנשי מילואים בכפיפות ליחידה 8162 (המספר הקודם היה 550). 

יחידת חצב וגדוד האמש"ט המערך העורפי מיינו ותרגמו מאות לקטים מחומר השלל שהצטבר ביחידה והופצו לכל צרכני קהילת המודיעין במשך למעלה מ-5 שנים מאז המלחמה. החומר והציוד שנתפסו שימשו גם במסגרת חילופי מידע קש"חים, שתרמו אף הם לטובת קהילת המודיעין.




​​

הקמת גדוד האמש"ט 641 במסגרת יח'  8162 פורסמה ע"י אג"מ תוא"ר ב-24/10/1976  

במבצע ליטני (1978 מרץ) בלבנון פעלו לראשונה רק 4 צוותי אמש"ט בשטח מתוך המסגרת החדשה שהוקמה ביח' 8162. בספטמבר אותה שנה נערך תרגיל אוגדה 36 (אחיעזר) ובה השתתפה פלוגה של האמש"ט וכך ונצברו בעקבות זאת הרבה לקחים להמשך. 

מלחמת שלום הגליל 1982

הגדוד החדש המשיך להיבנות, לתרגל ולהשלים את מסגרותיו עד למלחמת שלום הגליל (של"ג 1982)

לקראת מבצע "שלום הגליל" גויסו 8 עד 9 מחלקות מהגדוד ועוד שתי מפקדות פלוגה זירתיות בפיקוד רבי סרנים נפתלי ארבל ושמעון לוין. מפקדות פלוגות אלה הופעלו תחת פיקוד אוגדה 91 בגזרה המערבית ואוגדה 252 ו 162 בגזרה המזרחית. 

מחלקות האמש"ט סופחו לאוגדות הלוחמות וכן הוקצתה מחלקה מוטסת בפיקוד סא״ל שי חולדאי שפעלה בגזרת אוגדה 96 במרחב ביירות ובתיאום עם יחפ״ש (יחידת איסוף שלל של צה״ל). הפלוגות הזירתיות פעלו בתיאום עם קצין האיסוף הפיקודי (אל"מ יהושע צור), והמחלקות פעלו בתיאום עם קציני האיסוף האוגדתיים שישבו במחלקות המודיעין. 

הצי״ח המרכזי שהיה נכון לכל המחלקות היה לתת מענה מודיעיני למשימות הכוחות בשטח. ריכוז המאמץ היה לאתר תרשימי מיקוש, הוראות קשר, מפות היערכות של האויב מהר ככל שניתן. לצד זה היה גם הצי״ח הכללי לטובת צרכני המודיעין בדרג הפיקודי, הזרועי והמטכ"לי עבור מח' המחקר באמ״ן, חיל אויר, חיל ים, שב״כ, מוסד, 8200 ואחרים. 

שיטת העבודה בשטח התנהלה כך שנעשה מיון ראשוני מידי של החומר הדחוף. חומר זה תורגם ודווח לקמ"נים. כל החומר שנאסף, המיידי וההתרעתי והבסיסי, לצד האמל"ח שנמצא כל אלה נשלחו לבסיס היחידה בגלילות.  שם הוקם המערך העורפי ומכלול מפג״ד בפיקוד ק. האג"ם רס״ן צביקה אמיתי כולל מ״פ מפקדה רס"ן אבי סנוב ושליש רס״ן יוסי אדליסט. במכלול הזה נערך מיון, קטלוג, תרגום ודווח לצרכנים במערכות הדיווח של "חצב". הפעילות הזו נעשתה ע"י מערך של אנשי מילואים, ערביסטים בסיוע הזירה הטכנית באמ"ן מחקר.

במהלך המבצע, חפ״ק המג״ד אל״מ שמחה ביברמן וסגנו רס״ן שלמה צבאג (שלמ״צ) סייר בשטח בין מפקדות הפלוגות במשגב עם ובגזרת החוף בצור וזהרני ובין המחלקות. במהלך המבצע החפ"ק מצא את עצמו תחת אש.

תרומת גדוד האמש"ט היתה חשובה בהבנה ולימוד של האויב תוך כדי המבצע ובמתן מודיעין בסיסי לגורמי המחקר ולמודיעין הזרועות גם לתקופה שלאחרי המבצע. 

דוגמאות למוצרי מודיעין  של אמש"ט, במהלך המבצע:

מפות ומרשמי שדות מוקשים שנתגלו ואיפשרו למפקדים להתאים את מהלכי פעולתם בהתאם.  הסורים הניחו שדות מוקשים לא באקראי. היו מפות שהראו במדויק היכן מונח כל מוקש. 

מידע חשוב ועדכני התקבל עם תפישת ציוד ראיית לילה ומערכות איכון של סוללות תותחים שהיה בשימוש הסורים.  זו הייתה הפעם הראשונה שנתפשה מערכת איכון שפעלה על בסיס מיקרופונים וניתן היה ללמוד על המערכת זו. ציוד נוסף שנתפש היו  רובי צלפים 7.62 עם טווח פגיעה של 600 מטר – מדויק ביותר.

ציוד משמעותי מאד היה תפיסתו של טנק סורי T-72  שהושאר בשטח בשל תקלה. והתארגנו יחד עם האוגדה ויחידה 269 לפנותו מהשטח שהיה בקרבת הכוח הסורי בגזרה המזרחית. אבל בגלל מגבלות לוגיסטיות לא הצלחנו לבסוף להביאו לארץ.   

במנהרות ג׳יבריל בנועיימה, זוהה אולם גדול חצוב בהר ומדופן בבטון ברק״מ עם חלק מסוללת SA6 , שהייתה חיונית לחיל האוויר.  נמצא גם רימון תקני אמריקאי שנמסר לזיהוי, ונמצא כי הונפק לסעודיה ומשם הגיע לארגוני המחבלים בלבנון. 

כמו"כ נמצאו מסמכים רבים, מפות עם סימון עמדות ומערכי אויב, מרשמי קרב, קשר ושדות מיקוש. 6.ציוד שוודי לתקשורת וציוד מגוון מזרחי ומערבי.  אמל״ח וחלקי אמל״ח לא ידועים, ציוד של טייסים ישראליים שנפל בידי מחבלים.

בעקבות מלחמת של"ג ועל בסיס לקחיה אורגן מחדש גד' האמש"ט ונקבע כי ברגיעה הוא פועל כיחידה אורגנית בכפיפות ליחמ"ן 8126 ובחירום הוא חובר לפיקוד המרחבי ומשם לאוגדות ובכל מקרה הכפיפות היא ליחידה  8162 (חצב).

במקביל הוכנה בחמ"ן ע"י מח' מוד"ש חוברת תורת מודיעין השדה אמש"ט (אוספי מסמכי שלל וטכני).

גד' האמש"ט  נועד לבצע את איתור המסמכים וציוד השלל בשטח האויב במהלך הלחימה. הטיפול במסמכי ובציוד לא הוגדרו עד הסוף ועיקר הטיפול בהם נפל על מילואי יח' 8162. על מנת להסדיר גם את הנושא הזה הוקם המערך העורפי של יח' 8162 למסד את הטיפול במה שנאסף ומגיע מפעילות גד' האמש"ט.  

בשנת 1993 הוכפפה יחידה 8162 למפקדת 8200 ושמה שונה ל"מרכז 8162" , במסגרת זו גם השיוך של גדוד האמש"ט הועבר מיח' 8162 לכפיפות לגנ"ד שהיה במסגרת יחידות הבת של 8200. 

מבצע "חומת מגן" 2002

 בשנת 2002 החל מבצע "חומת מגן" בג'נין. במבצע זה השתתף גם גדוד האמש"ט במטרה

לאסוף מסמכים, אמל"ח וכל דבר נוסף שנמצא בשטח. היחידה מורכבת, רובה ככולה, מאנשי מילואים.

במהלך מבצע חומת מגן פשטו כוחות צה"ל, בין היתר, על מתקנים ביטחוניים ואזרחיים של הרשות הפלסטינית. בתוך המטות של מנגנוני הביטחון ובנייני המשרדים אוחסנו מסמכים רבים בעלי ערך מודיעיני עצום, ותפקידה של היחידה היה להגיע אליהם ולאסוף אותם.

במהלך המבצע צורפה האמש"ט ליחידות מובחרות שלחמו הן בג'נין, ואף הגיעו עד המוקטאעה, בית לחם ויעדים נוספים במרחב איו"ש.  בכל פשיטה שבוצעה החלו אנשי היחידה למיין  בשטח את המסמכים הרלוונטיים שעשויים לשפוך אור על כוונותיהם של הפלסטינים, ואם הייתה כמות גדולה של מסמכים ומפות הוציאו אותם למערך העורפי. בתוך זמן קצר השיג צה"ל באמצעותה כמויות אדירות של מסמכים רשמיים, תכתובות, מפות, נשק ואמצעים נוספים.

הוקם האנגר ענק באזור בית אל, שאליו הוזרמו כמויות גדולות של ארגזים ובתוכם כל החומר שנאסף ובהמשך הוקם האנגר נוסף בגלילות.  

 היחידה פעלה לצורך הפקת מודיעין גם באתרים ששימשו למטרות צבאיות והוצאת פיגועים. בוצעה גם פשיטה על מחרטות שבהן יוצרו כלי נשק מאולתרים ועל מעבדות נפץ. מהמעבדות נלקחו החומרים ומהם הצליח חיל המודיעין ללמוד מה היכולות של ארגוני הטרור בייצור מטעני חבלה וחגורות נפץ. בין היתר, נמצאו חוברות הדרכה להכנת חגורות נפץ. חלק מהפעילות דרשה גם פריצה לכספות כבדות שבהן אוחסנו מסמכים רגישים במיוחד. היה לנו צוות מיוחד שתפקידו היה לפרוץ לכספות.  

 במהלך החיפושים גם במוקטעה נמצאו  מסמכים שקשרו את ערפאת ישירות לפיגועים ולסייענים שהיו חלק משרשרת הפיגועים. נמצאו גם מסמכים שהפלילו את מרואן ברגותי.

 "המסמכים שנמצאו בתקופת "חומת מגן" על ידי אמש"ט היו קריטיים להשלמת תמונת המודיעין בנוגע למעורבותה של הרשות הפלסטינית בהוצאה לפועל של פיגועים". אמר תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, שעמד בראש חטיבת המחקר של אמ"ן במהלך המבצע. "הממצאים אפשרו לנו ולדרג המדיני להציג הוכחות חותכות לכך בפני השותפים שלנו בעולם".

מבצע "עופרת יצוקה" (12/2008)

במבצע זה השתתפו 6 צוותים שפעלו, לראשונה, בדרג החטיבתי שכלל את גולני, גבעתי, צנחנים, חט' צפונית ו-401 (ולא עם האוגדות) שהשתתפו במבצע. טופלו עשרות מסמכים, מפות, מדיה מגנטית, מחשבים, מכשירי קשר ואמל"ח, ואף נפרצה כספת שבה נמצא אמל"ח נוסף. 

הקמת הגדס"מ ושילוב האמש"ט

בשנים 2011-2 הוקם גדוד הסיגינט המבצעי (הגדס"מ).  למסגרת החדשה הזאת הוכפפה יח' האמש"ט כאשר היא הפכה להיות פלגה בתוך הגדס"מ.  

 בשנים 2014-5 בעקבות לקחי "צוק איתן" נבחנה בעבמ"ט, ביוזמת קמנ"ר, האפשרות לחבר בין האמש"ט לחק"ש (יח' 504) ולבחון האפקטיביות של החיבור הזה. בבחינה שנעשתה ובדפ"אות שהוצגה סיכם קמנ"ר כי לא יבוצע החיבור הזה והמצב יישאר כמות שהוא.    

רק ב-2018 הוחלט במפקדת היחידה העברת יכולות איסוף השלל לזרוע היבשה (כלומר לכוחות שנכנסים לשטח) ואילו הוצאת החומר, עיבודו והפקתו תבוצע ע"י הגדס"ם.  

סיכום

המבצע האחרון בו השתתף גדוד האמש"ט היה ב"עופרת יצוקה" ברצ"ע 12/2008. מאז רוב מבצעי צה"ל שהיו מול רצ"ע כמעט שלא נכנסו לעומק השטח ולא נאספו מסמכים או אמל"ח.

העדר משימות ואחזקת מסגרת הגדוד במילואים ללא תעסוקה בפועל הביאה את היחידה לסגירתו.

עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" (7 באוקטובר 2023) בהפתעה, נמצא צה"ל במצב שבו רבים מאנשי הנוח'בה הגיעו לשטחינו עם ציוד רב ומסמכים. מכאן שעוד בטרם חצו כוחות צה"ל את הגבול לרצ"ע, למפקדות החמאס ולשאר האתרים עתירי החומר בצד הפלסטיני, עלה צורך דחוף ביותר להקים את יח' האמש"ט מחדש. זאת על מנת להפיק מיידית את המידע המודיעיני שהיה בחומרים שנתפסו. הקמה חפוזה זאת שהחלה ב-8200 ועברה ת"פ מפקדת חמ"ן (קמנ"ר), חייבה להתאים את ההתארגנות לנסיבות המיוחדות שיצרה מלחמה זאת ולפתח , תוך כדי תנועה,  תו"ל עבודה חדש והכנסת יכולות טכנולוגיות חדישות להתמודד עם סוגי החומר המגוונים (מחשבים, ניידים, ועוד) ביותר, וכמויות המסמכים הרבים שנתפסו. 

נראה שהאמש"ט והמערך העורפי שלידו ישרת אותנו עוד זמן ארוך לעבד את החומרים הרבים שנאספו, להפיקם, להוציא המידע ולהפיץ לצרכנים הרלבנטיים.


כתב וערך נעם שפירא 

תודות ל: צביקה לביא מותיקי האמש"ט, למאשה זהבי מארכיון צה"ל (א"צ) ולקובי טויק  ר' מנהלת המעבר לנגב.

Comments


bottom of page