מפגש בוגרי פרויקט דינדי

פרויקט דינדי היה אחד מהפרויקטים ביחידה שתוכננו במסגרת ההיערכות של קהילת המודיעין לימים שלאחר ביקור סאדאת בישראל בנוב' 1977 וההערכות להסכם השלום עם מצרים ב -1979. הרעיון המרכזי היה לפתח מערך קליטה מתאים שיפצה על אובדן יכולת הכיסוי של היחידה מהבסיסים שהיו לה בסיני. הפרויקט הזה, שנכלל בהסכם עם האמריקאים ונסמך על כספיהם, היה עתיר ממון וכ"א לפיתוחו ולהיערכותו בשטח הדרומי של המדינה. צוות גדול של היחידה בראשותו של אל"מ ד"ר מנשה בנימין שהה מספר שנים בארה"ב לפתח את המערכת הזאת שהיתה ראשונה מסוגה בעולם, עם טכנולוגיות שהיו בחזית הידע באותה התקופה. הפרויקט כמעט הושלם אך הופסק מספר חודשים לפני תחילת התקנתו בשטחי פריסתו. הפסקת הפרויקט נבעה משינויי צי"ח שליוו את היחידה בסוף שנות ה-80 כתוצאה משינויים בהערכת המודיעין האסטרטגית על האיומים לביטחונה של מדינת ישראל למול משאבים מוגבלים, ובעיקר לאור העובדה שהשלום עם מצרים בחזית המערבית החל להתברר כיציב לטווח ארוך. עם זאת, למרות הפסקתו, נעשה שימוש מבצעי רב-שנים ביחידה בתת המערכת המתקדמת ביותר של הפרויקט, כמו גם שימוש באלגוריתמים וחלקים אחרים שלו.

ב-7 למרץ 2024 התכנסו בביתו של מנשה בנימין ותיקי הצוות שפיתח את הפרויקט ו-2 מפקדי היחידה שליוו את הפרויקט הזה, תא"ל אריה בנטוב ותא"ל ראובן ירדור. מפקד נוסף שליווה את הפרויקט מתחילתו היה תא"ל מוטי דוראון ז"ל. בין המשתתפים היו סא"ל מנשה מני, רס"ן פרופ' אריה יראדור, אל"מ עודד שוהם, רס"ן נחום (ניומה) גל, סרן בני פופקו, סא"ל משה בוארון, סא"ל דורון שחם, אל"מ נעם שפירא - ר' תחום המורשת ביחידה, ואל"מ יחיאל בורשטיין, שהיה אחראי פרויקט רמון שליווה את ההערכות הלוגיסטית של הפרויקט.

ההתכנסות למפגש הזה היתה על רקע סיכום עבודה על כתיבת לקט מורשת על הפרויקט המקיף הזה שעמד על השתלשלות העבודה על הפרויקט, על היכולות שפותחו במסגרתו, ועל השינויים בהערכות המודיעין שהביאו לאי מימושו בשטח. כל זה לאחר שהפרויקט אושר ע"י ראשי אמ"ן ושרי הביטחון בשנים שבין 1977 ועד להפסקתו בשנת 1988. ר' הפרויקט מנשה בנימין סיפר על הסיבות לכך שרק אחרי 36 שנה החליט להעלות על הכתב את סיפורו של הפרויקט. המשתתפים הוסיפו מחוויותיהם, וממה שלמדו במהלך עבודתם בפרויקט והתרומה הרבה שהיתה לו ליחידה ולתעשיה הבטחונית בארץ, וכן להמשך דרכם בצה"ל, בחיים האזרחיים ובאקדמיה. הפורום העניק למנשה תעודה (תמונתה מצורפת) למזכרת והודה לשרונה אשתו על האירוח.

כתבו וערכו: נעם שפירא ומנשה בנימין