רקע
מבצע של"ג, שהחל ב-5 ביוני 1982, ושעיקרו היה להרחיק את ארגוני המחבלים מטווח הפגיעה בשטחי מדינת ישראל, הלך והתרחב לכל שיטחי דרום לבנון עד העיר ביירות, כולל העיר עצמה. לתכנית המבצעית קראו "אורנים קטן" ובהמשך "אורנים גדול" ושל"ג מתגלגל. מאחר שכך, היו ראשי ארגוני המחבלים על הכוונת של צה"ל, בהתאם להנחיות הדרג המדיני. המטרה הייתה ל"לנקות" את דרום לבנון ובהמשך גם את אזור בירות מארגוני המחבלים.
פירוט
כבר ביום הראשון למלחמה – ב-5.6.1982 – הפיץ רמ"ד הפעלה ביחידה נר בהול, שתמצית תוכנו הייתה – מעקב אחר תנועותיהם של אישי פח"ע.עם תום המבצע בספטמבר 1982, נמשך המעקב אחר פעילות ארגוני המחבלים ותנועותיהם של ראשי הארגונים. המטרה של הוצאתם אל מחוץ ללבנון המתינה עד לגירושם לטוניסיה בשלהי שנת 1982.במהלך התקופה הזו עדכן הדרג המדיני את ההנחיה לפעול לאיתורו המדוייק של יאסר ערפאת, ראש אש"פ, על מנת שניתן יהיה לקבל החלטה על חיסולו, בהתאם לאיכות המודיעין שיתקבל הן מהיחידה והן משאר מקורות האיסוף.
ערפאת היה על הכוונת של קהילת המודיעין, שניהלה את המעקב אחריו מחפ"ק המודיעין המשולב "ברלב" ב-עליי שבלבנון, תחת שם הקוד "ראש הדג".
ב-1.12.1982 הפיץ רמ"ד הפעלה ביחידה צי"ח ראשון בנושא "ראש הדג". כמה ימים מאוחר יותר רע"ן תכנון האיסוף (במחלקת איסוף במקמנ"ר) פרסם הנחיה בנדון: "ראש הדג – עדכון ודגשים". באותו מועד שהה ערפאת בסעודיה והיה צפוי, ככל הנראה, לטוס לירדן.
ב-14.1.1983 הפיץ רמ"ד הפעלה ביחידה הנחיה מעודכנת: "ראש הדג – עדכון מס' 1" ובסעיף ה"כללי" של ההנחיה נרשם:
המשך המעקב המדוקדק אחר תנועות ראשי המחבלים, בדגש ובעיקר אחר תנועותיו של ראש אש"פ יאסר ערפאת., ו(המעקב) נשאר (כ)צי"ח בעדיפות גבוהה ביותר ליחידה.
צי"ח זה יהיה בתוקף עד להודעה חדשה.
מטרת נייר זה לעדכן את אופי היערכות היחידה, משימות לכיסוי ושיטת הדיווח, לאור המשך טיפול היחידה בצי"ח זה.
ההכנות והמעקב לפני מבצע "ראש הדג"
כאמור לעיל, צי"חים מפורטים ומעודכנים הופצו ממחלקת איסוף לכל היחידות כולל יחידה 8200, כסוכנות האיסוף המרכזית, שיכולה הייתה להשיג את מיטב הפרטים והמידע, כאלה שיאפשרו הוצאה לפועל של המבצע.משך חודשים ארוכים, מחודש נובמבר 1982 ועד (ככל הנראה) לחודש מרץ 1984, השקיעה היחידה שעות אדם רבות בכל מגוון אמצעי התקשורת שבאמצעותם אפשר היה לדעת היכן שוהה/נמצא ערפאת (כמעט) בכל רגע נתון.
ב-28.11.1982 נפתח יומן מבצעי , שבעמוד השער שלו נכתב:
"יומן צוות 'ראש הדג'מועד פתיחה – 28.11.1982 08:00
בנוסף ליומן שורטטה טבלה שכותרתה: "טבלת תנועות אפשריות של ראש הדג"
הטבלה כללה עמודה של ימי השבוע ועמודה של תאריכים (החל מ-5.12.1982 וכלה ב 19.2.1983) [לא נמצאה טבלת המשך]
בשולי הטבלה נכתב: צפי כללי (למקום הימצאו של ערפאת) בדצמבר (1982) – יהיה במצרים.
בטבלה הוצגו גם רישומי זנב של מטוסים, אלה אשר שימשו/הועמדו לרשות ערפאת, וגם אותות הקריאה שלהם, אבל בפועל הטיסו את ערפאת הרבה יותר מטוסים במשך חודשים רבים.
יום ה"ע" – היום שבו כמעט יורט והופל המטוס שהטיס את יאסר ערפאת
בבוקרו של אותו יום, נקלטו ביחידה שני מירשי טיסה (תוכניות טיסה – FLIGHT PLANS) של שני מטוסי מנהלים ברישום זנב טוניסאי, כאשר הנתיב של שני המטוסים היה מעמאן שבירדן לטוניס.באותם ימים, במסגרת מירשי הטיסה היה מקום ל"הערות" לצורך טיפול מיוחד במטוס ובשני מירשי הטיסה הופיעה ההערה: VIP ON BOARD - קרי, על סיפון המטוס נמצאת "אישיות חשובה מאד". ההערות לא כללו את שמו/תיהם של האח"ם/אח"מים אבל היה ברור לחלוטין , על בסיס הצלבת מידע עם מקורות נוספים, שיאסר ערפאת נמצא על סיפון אחד משני המטוסים הללו.שני מירשי הטיסה האלה דווחו הן בטלפון והן בטלפרינטר למח' המחקר וכמובן למודיעין חה"א. במהלך היום, ולאור המידע שהתקבל, הוזנקו ארבעה מטוסי קרב של חיל האוויר, אשר היו אמורים ליירט ולהפיל את מטוסו של ערפאת מעל הים התיכון.
גורמי המבצעים בחיל האוויר שאלו שוב ושוב את חמ"ל היחידה "באיזה מטוס מהשניים נמצא יאסר ערפאת?" וקיבלו אותה תשובה "לא יודעים. יודעים בוודאות שהוא באחד משני המטוסים, לא ידוע באיזה משניהם". וזאת תוך הצמדות למידע שהיה ברשות היחידה ממקורותיה.
אחרית דבר
בשל אי הבהירות נחתו שני מטוסי המנהלים בשלום בנמל התעופה של טוניס, ויאסר ערפאת הגיע בריא ושלם למחוז חפצו. מטוסי חיל האוויר שבו לבסיסם בלי לבצע את משימתם, רק משום שנפלה החלטה שלא להפיל את שני המטוסים אלא רק את המטוס בו טס ערפאת, וזה כאמור, לא זוהה בוודאות.
כך בא לסיום צי"ח "ראש הדג".
הערות לגבי מידע חיוני לצורך קבלת החלטה על יירוט מטוס כנ"ל
ב- 28.2.84 הגיש ראש המדור, שהיה גם הפרוייקטור של היחידה לנושא צי"ח "ראש הדג", מסמך פנימי למפקדיו , לקראת דיון להפקת לקחים אצל ראש אמ"ן. הנה המסמך, בהשמטות המתחייבות מפאת בטחון המידע:
"להלן המלצותי לדיון אצל ר' אמ"ן:-
מידע על צפי לתנועותיו של 'הראש' – יכול להינתן אבל לא בכיסוי הרמטי של 100%.
רשתות פח"ע – סגורות הרמטית גם היום.
שיחות בינלאומיות- לעולם לא (י)היה כיסוי הרמטי;
סיכוי "הפספוס" של התראה לתזוזה של "הראש" – משתנה;
מידע חיוני ותנאי בל יעבור לביצוע מבצע הוא שיתוף פעולה בין ארגוני (המוסד, יח' 8200, חיל האוויר) הכולל הצלבת מידע ווידוא חד משמעי שהיעד למבצע אכן נמצא על המטוס (כאשר מדובר במבצע הכולל יירוט מטוס).
בהתעלם ממטלות המוסד, ובהדגשה שבתכנית הטיסה של המטוס כמעט אף פעם לא צויין ש"הראש" נמצא במטוס אלא לכל היותר SPECIAL FLIGHT או VIP ON BOARD , כי אז הסיכוי שכל הנתונים הדרושים (לצורך ביצוע יירוט) יהיו בידינו בזמן ריאלי, נמוך מאד.
בהתעלם גם מהנ"ל (סיכויי ההסתברות) מה יכולנו לעשות? כיסוי מלא ורציף 24 שעות ביממה של כל מקורות ה"א" (ראה הערה למטה) בכל בסיסי היחידה. בפועל זה היה כמעט בלתי אפשרי , בגלל היקפי הכיסוי ואמצעי הדיווח.
לדעתי אלה נתוני המינימום/אופטימום, שחייבים להביא לידיעתו של ר' אמ"ן
הערה: מקורות "א" – התקשורת הטלגרפית של הAFTN – AERONAUTICAL FIXED TELECOMMUNICATION NETWORK. היום קיימים באינטרנט אתרים כמו FLIGHTRADAR24 ו- FLIGHTAWARE שמספקים בקלות את המידע בנוגע למירשי טיסה (FLIGHT PLANS) ונתיבי הטיסה.
הערה 2: העיתונאי רונן ברגמן פירסם כבר ב-2018, כתבה בכותרת "הנוסעים או ערפאת" והנה הקישור לכתבה ההיא: https://m.yediot.co.il/articles/5075963
בתחילת יוני 2022 שוב מיחזר ברגמן את הכתבה, הפעם במלאת 40 שנה למבצע של"ג ושם הזכיר שמות קוד כמו "דג מלוח" ו"דג זהב", שבינם לבין המציאות – אין קשר.
כתב: קותי אלעזר
ערך: נעם שפירא
Comments