top of page

סיפור איתורה וזיהויה של סילביה בירק ז"ל



מי החלל.ה הראשון.ה של היחידה?

סיפור איתורה וזיהויה של סילביה בירק ז"ל


סילביה (סילויה) בירק (Sylvia Beyrack) היתה חיילת צה"ל (מ.א. 172272) ששרתה ביחידת "שפן" בירושלים – יחידת ההאזנה שפעלה בעיר קודם למלחמת העצמאות ובמהלכה.

סילביה נהרגה ברחוב הנביאים בירושלים מפגז ירדני ביום 4 ביוני 1948, כנראה בדרכה אל/מאת בסיס יחידת "שפן" במחנה שנלר.

שירותה של סילביה ביחידת "שפן" לא היה ידוע, ובאתר "יזכור" של משרד הבטחון הוא שויכה לחיל הרגלים. במהלך חיפוש מידע על ציונה חיון ז"ל, חיילת אחרת של "שפן" שנהרגה בהפגזה בספטמבר 1948, פרסמתי בקשה למידע בקבוצות ירושלמיות בפייסבוק. על ההודעה השיב ב- 8 באוקטובר 2020 יהושע לביא, ארכיאולוג העוסק במחקר על בתי עלמין בירושלים, כי גילה בארכיון העיריה בפנקסים של "נצח", היחידה לפינוי חללים שפעלה אז בעיר, מכתב שנושאו סילביה בירק, "חיילת בפלוגת "שפן" במחנה קבע מס' 1" (הוא מחנה שנלר).

היה זה קצה חוט ראשון להמשך התהליך לבירור זהותה של החיילת, ויחד עם עמיה בועזסון והדס צורף מצוות המורשת של 8200 נרתמנו לכך.


דף "יזכור" הדגיש את היותה עולה חדשה מבריטניה ואת פועלה בתנועת "הבונים", אך שם המשפחה העברי (בירק) לא איפשר חיפוש על פי השם המקורי באנגלית. סיוע מיוצאת בריטניה שלה רשת מכרים בקהילות היהודיות שם הביא לקצה חוט נוסף: ב- 28 באוקטובר 2020, אותר בעיתון היהודי-בריטי Jewish Chronicle מכתב למערכת בתגובה על כתבה בנושא סיור בירושלים שבו הכותב ציין כי קרובתו סילביה ביירק (Beyrack) נהרגה גם היא בירושלים ב-4 ביוני 1948, תוך הבאת ידיעה של סוכנות רויטרס בירושלים מאותו יום המציינת זאת בעיתונים במדינות שונות. על פי השם המדויק באנגלית התברר כי היא מוכרת כחיילת מח"ל ושמה חקוק על אנדרטת חיילי מח"ל בשער הגיא בשם "בירך" בעברית.

ניסיון לאתר את הכותב ודרכו את המשפחה באמצעות פייסבוק, העלה כי הוא הלך לעולמו בטרם עת שנה קודם, וכל שנותר הוא פרופיל זיכרון על שמו. בנסיבות אלו כתבתי לבית הכנסת שבו שמש כחזן ובמסנג'ר פניתי למספר קרובי משפחה ששמם הוזכר בפרופיל שלו בבקשה ליצור קשר. לאחר מספר ימים, ב-11 בנובמבר 2020 קבלתי מייל נרגש מבן דודה של סילביה ז"ל, אביו של אותו כותב המכתב למערכת.


בן דודה זכר אותה היטב על אף יותר מ- 70 השנים שחלפו. מההתכתבות התברר שלסילביה ז"ל יש קרובי משפחה בארץ, ונוצר איתם קשר ראשוני. הקרובים אלו היו צאצאי אחותה של סילביה שבמרחק השנים לא ידעו עליה פרטים רבים אך נרתמו לסייע בחיפוש המידע.

בינתיים, עמיה בועזסון, חברה בצוות המורשת ב-8200, בסיוע אילן שטייר, הצליחה לאתר ב-17 בנובמבר 2020 בארכיון חברה קדישא "קהילת ירושלים" מסמכים שלימדו על נסיבות ומקום נפילתה, כתובתה בירושלים, קרובי המשפחה בארץ, פרטי קבורתה ועוד.

פנייה לארכיון צה"ל העלתה מידע נוסף שאימת שוב את השתייכותה ל"שפן", ובבירור של הדס צורף בארכיון "ההגנה" נמצא ב- 6 בדצמבר 2020 תיקה ובו מידע שאימת את שיוכה לארגון. בחיפוש נוסף בארכיון "נצח" גילה החוקר יהושע לביא ב- 9 במרץ 2021 מכתב עם רשימת החפצים שנמצאו עליה, וביניהם תעודת חופשה מ"מחנה קבע מס' 1" (מחנה שנלר שבו פעלה "שפן").

בנסיבות אלו, כל שנותר היה להשלים בסיוע קצינת הנפגעים בחמ"ן את תהליך ההכרה בסילביה בירק כחללה של חיל המודיעין ולהנצחתה הראויה.


לפני כשבועיים ההכרה בה אושרה, ובערב יום הזיכרון הודעה רשמית נמסרה למשפחתה.

ביום הזיכרון תשפ"א פקד את קברה בהר הרצל קצין בכיר ממרחב מרכז ב -8200, המרחב שהופקד על שימור זכרה של סילביה בירק ז"ל יחד עם ציונה חיון ז"ל חלליה הראשונים של היחידה שנפלו במהלך שנת 1948.


כתב: רס"ן (מיל.) יוסי דגן, ערך: אל"מ (דימ) נעם שפירא.


Comments


bottom of page