הסכם השלום עם מצרים – "נערכים לשלום ומוכנים למלחמה"

עדות מאת שלמה קטן, ע. רמ"ד הפעלה ביחידה בשנת 1977

ב-9 בנובמבר 1977 הודיע נשיא מצרים, אנואר סאדאת, על מוכנותו לבקר בארץ. הממשלה בראשותו של בגין אישרה את הביקור והנשיא סאדאת הגיע ב19/11/1977.

למודי ההונאה של מלחמת יום הכיפורים, ארבע שנים קודם לכן, והחששות של הרמטכ"ל מוטה גור שביטא זאת בפומבי, גרם לכך שאנו ביחידה, במקום להתרגש מפעמי השלום, נכנסנו לתגבור וכוננות.

באותה תקופה היה נעם שפירא רמ"ד הפעלה ואני שימשתי כעוזרו וכרמ"ד הפעלה המיועד למרץ 1978. יחד עימו ועם צוות האג"מ, הפעלנו תוכנית כיסוי נרחבת בבסיס שישב במובלעת בסיני (מאז הסכם ההפרדה ב-1975) באום ח'שיבה, ובכל בסיסי הקומינט בשאר מרחבי היחידה.  כמו בבסיס הבלון ע"י ג'בל יעלק,  והבסיסים במרחב שלמה (שניהם באזור שארם אלשיח')  ובבסיס ירקון שכיסה את תחום תקשורת ב-ת"ג מצרי ובינ"ל. וכן בבסיס הקליטה במפקדה.  

מהחומר הבנו כי אמנם ננקטו צעדי כוננות במצרים לצרכי בטחון פנים שלהם, אבל לא אובחן שום מהלך שיעיד על כוונות עוינות. מאחורי הקלעים של הביקור ולקראת הדיונים על הסכם השלום, החלה פעילות לבחינת ההערכות החדשה של היחידה בסיני. כזכור, לאחר שהסתיימה מלחמת יוה"כ בהסכם שנחתם בק"מ ה-101 על ציר קהיר- סואץ, נוהל מו"מ שהסתיים בחתימת הסכם הביניים ב-3 במרץ 1975. הנושא המרכזי שעמד בלב הדיונים מאז ועד חתימת הסכם השלום הסופי היה הצורך בשמירת "קו ראיה המודיעיני" ליעדים בזירה המצרית, על מנת לעמוד במשימת ההתרעה למקרה של משבר או שינוי בצד המצרי. לכן, במסגרת ההסכם הזה, נסוג צה"ל לקו שעד המעברים (30-40 ק"מ מהתעלה), הבסיס המרכזי באום ח'שיבה הפך למובלעת בפיקוח האמריקאים והוקם בסיס האזנה מצרי במקביל בג'בל ג'ידי. כמו כן, הוקמו הבסיסים בביר אלעבד (רגב), בג'בל חמיר (הרן), ברפידים (שחורת), בג'בל רחה (גילון) ובג'בל קפיטן (נבו) במרחב שלמה כתחליף לבסיסים שהיו בקו התעלה או בג'בל עתקה (מאור) בצד המערבי של התעלה.  בסיס הבלון ביעלק (אפרת) נשאר גם הוא. במהלך המו"מ המדיני התחייבו האמריקאים לסייע בפיתוח יכולות מודיעיניות לפצות על אובדן "קו הראיה המודיעיני" בשטח שפונה ועוד יפונה. הוחל בפיתוח מואץ של המערך המוטס (טופז) והמרחף (דינדי). 

ב17 ספטמבר 1978 נחתם בארה"ב הסכם קמפ דיויד, באותה תקופה היינו עסוקים בבניית מערך קליטה מול החזית המזרחית (ירדן הצטרפה לסוריה ועיראק בהקמת חזית נגד תהליך השלום שהחל בו סאדאת). מלבנון החלה פעילות של ארגוני המחבלים. והחלו בפיגועים כמו פיגוע כביש החוף ב-11 במרץ 1978. בתקופה זו הוקמו והורחבו בסיסים רבים בצפון ברכס ראש הנקרה, באזור בירנית, הר דב (אסטרא), בחרמון, בגלבוע ובהר הצופים.

מיד לאחר חתימת הסכם "קמפ דיוויד" בספטמבר 1978, הוזעקנו ללשכת מפקד היחידה תא"ל אריה בנטוב שחזר מדיון אצל ראש אמ״ן. בהתרגשות שמענו שעומדים לפנות תוך שלוש שנים את שאר סיני בשתי פעימות - אחת תוך 9 חודשים , במסגרתה יפונו בסיסנו באום ח'שיבה, בסיס הבלונים בג'בל יעלק והבסיסים שהוקמו במסגרת הסכם הביניים ב-1975. בפעימה השניה בתום שלוש שנים תפונה כל סיני והערכות היחידה תהיה כולה בתחום הקו הירוק.   

היחידה נערכה הן לפינוי המיידי והן להשלמת הערכות הביניים בקו השני של בסיסים לכיסוי הגזרה הדרומית ולשמירת יכולת מתן התרעה למקרה של תהפוכה מדינית או צבאית. משימת ההערכות בשטח הוטלה על מנהלת פרויקט "רמון" בפיקוד אל"מ יחיאל בורשטיין. מנהלה זו הוקמה ת"פ מפקדת 8200 בנובמבר 1978. משימתה הראשונה היתה להקים בלו"ז קצר את הבסיס בג'בל סנטה קתרינה (רומאל), ובהמשך לבנות הבסיסים החדשים ולפרק הבסיסים הקודמים בהתאם לשלבי ההסכמים. מנהלת הפרויקט עבדה עם אג"מ היחידה, זירת הב"ר הדרומית, מפקדי המרחבים וכל גורמי המטה ביחידה, בחמ"ן ובצה"ל. כל זה, על מנת לעמוד בהצלחה במשימה של רצף האזנה לצרכי התרעה, תוך פינוי מסודר של  הבסיסים, ושמירה על תנאי חיים נורמליים בבסיסים הזמניים. הערכות הביניים כללה הקמת בסיס בלון לרגלי ג'בל הלאל (ליאור), בסיס קרקעי בג'בל הלאל (רמקול), הבסיס המורכב על ג'בל סנטה קטרינה (רומאל) שהוזכר והתאמת ההערכות באזור מרש"ל. כמו"כ טיפול בהערכות לקראת הפינוי הסופי של סיני בתוך הקו הירוק של בסיסי בלון נוספים בנגב ובסיס בהר חורשה. לצד כל אלה התחילה היחידה בהפעלה מערך ההאזנה מוטס (טופז) והמתקדם (סוינג), וחיזוק מערכי ההאזנה המושטים. עד מרץ 1982 פורקו כל בסיסי היחידה בסיני והחלה העבודה מתוך המערך הרחב בקו הירוק.

מכאן שבתקופה המיוחדת שבין בין בקור סאדאת ליישום הסכם השלום, ולצד האיומים האחרים שעדיין נותרו (הפצצת הכור בעיראק והפח"ע) ביצעה היחידה מבצע פינוי-בינוי נרחב בהיקפו שנועד להיערך מחדש בהתאם להסכם השלום, אך להיות בכוננות מיידית לחזור באופן מהיר, בטוח ומוגן לאתרי הקליטה הקודמים באם מצרים תחזור ותפנה לדרך המלחמה.  כשהעם חגג והיה באופוריה, אנו ביחידה עבדנו ימים ולילות לעמוד במשימת מתן מודיעין והתרעה ברציפות וללא הפסקה לאורך כל התהליך.

כתב שלמה קטן ,ייעוץ והשלמה אריה בנטוב, ערך נעם שפירא.