השתתפות היחידה במבצע "עובדה" וכיבוש אילת בסיומו

רקע

ב 10.3.1949, בחודש זה בדיוק לפני 70 שנה, בסופו של מבצע "עובדה", נכבשה אילת וגבולה הדרומי של מדינת ישראל התייצב על חוף ים סוף.

מטרתו העיקרית של מבצע "עובדה" הייתה להגיע עד אום רשרש (היא אילת) ולהיאחז בקצהו של מפרץ אילת,  תוך השתלטות על כל שטח הנגב והערבה ובכך לקבוע כעובדה את גבולה הדרומי של ישראל נוכח איום מדיני או צבאי לקריעת חלקים מהנגב והשתלטות של ירדן או מצרים עליהם. עפ"י תכנית החלוקה הנגב היה חלק ממדינת ישראל אך רק בשלב מאוחר של המלחמה ולאחר כיבוש באר שבע נוצרה האפשרות להשתלט על חבל ארץ גדול זה. מכאן שם המבצע שהיה כולו  בפיקודו של יגאל אלון, מפקד חזית הדרום והשתתפו בו חטיבת הנגב וחטיבת גולני שיצאו מבאר שבע ב 6.3.49 במסע דרומה לאילת.

 ההכנות ואיסוף המודיעין שקדמו למבצע היו יחסית יסודיים והם התמקדו בעיקר בלימוד פיזי של השטח הענק והבלתי מוכר בחלקו הגדול כהכנה לתנועה, תוך דגש על מעקב אחר "הטור הדרומי" - צוות-קרב ממונע ירדני שהוקם מחשש לפעילות ישראלית בנגב אשר פעל במרחב הערבה.  

הפעם נספר על תרומת צוותי ההאזנה שליוו את חטיבות הנגב וגולני במבצע זה. 

 הכיסוי המודיעיני השוטף בחזית הדרום לפעילות "הטור הדרומי" הירדני בוצעה בעיקר ע"י חוליות ההאזנה שהיו כפופות לחטיבות שהשתתפו במבצע עובדה ובכיבוש אום רשרש, האחת בצמוד לחטיבת הנגב הוטסה עם כוחות מהחטיבה מבאר שבע למנחת "שדה אברהם"(באזור עובדה) שם היה מטה החזית. בחוליה זו שרתו  שלמה שלם ואברהם אילת, ולפי עדותו של שלמה שלם ככל הנראה כבר לא הייתה להם עבודה. החוליה השנייה בצמוד לחטיבת גולני נעה לאורך הערבה. בחוליה זו היו – אולבסקי (אלוף) הרי, חוסני זאב, משעל מאיר, שיראזי (שזר) עובדיה. תרומתה של חוליה זו, היתה משמעותית. אנשי החוליה קיבלו מכתב הערכה מהמפקד ש.מ 2 מרדכי ורצמן.

תרומת המידע שנקלט וחשיבותו

במסגרת פעילות החוליות במהלך האיסוף המקדים למבצע "עובדה" נקלט מידע רב ואמין שאפשר בניית תמונת מודיעין מבצעית ארגונית מוראלית ולוגיסטית מדויקת על "הטור הדרומי" הירדני ועל גורמים נוספים כגון הפעילות הבריטית בעקבה, תנועת אוניות בריטיות במפרץ ומערכות היחסים בין הבריטים לירדנים ולמצרים.

במהלך  המבצע עצמו נקלטו עשרות מברקים בנושאים מבצעיים שוטפים שאפשרו יצירת תמונה אמינה ומעודכנת על פעולות התגובה של הירדנים ביחס להתקדמות כוחותינו בערבה ופעילותם בנגב. כוחות צה"ל  עודכנו והותרעו על פעילות חבלה כנגד כלי רכב, על שינויי היערכות ועל פעילות סיורים וחסימות של "הטור הדרומי". 

הידיעה החשובה ביותר נקלטה ב 9.3.49 ע"י   בבסיס היחידה ביפו ולא באחת החוליות, וממנה עלה כי בכוונת מפקדת הטור הירדני  לסגת בליל ה- 9.3.49 ממשטרת אום רשרש לעבר עקבה. בעקבות מידע זה שינה יגאל אלון את התכנית המבצעית והנחה בהתאם את שני המח"טים. סיור אווירי אימת את הידיעה, וכך למחרת, ב 10.3.49 הכוחות שהגיעו לאום רשרש מצאוה נטושה.    הידיעות חשובות שנקלטו במהלך המבצע ומיד אחריו נגעו לנסיגת כוחות הטור הדרומי ממאחזיהם בשטח ישראל לתחום ירדן ועל מדיניות התגובה הירדנית לתפיסת אזור אילת כפי שנקלטה בתשדורות שבהן גלאב פחה (מפקד הלגיון העבר ירדני) אסר על פעילות התקפית כלשהי כנגד כוחות צה"ל או חציית הגבול לשטח ישראל.

ערכיות הידיעות שנקלטו נוסחה ע"י קצין המבצעים של חטיבת הנגב במשפט הבא: "ראשית הפעולה בוצעה לפי התכנית, אך את תכנית כל יום שיבוא נאלצנו לקבוע לפי תנועות האויב שהתגלו על ידי האזנות, וכך לאחר שנודע לנו על פינוי הצוק מיד תפסנו אותו ובכך בעצם תם המבצע."

לסיכום: תרומת ההאזנה להצלחת המבצע הייתה ניכרת ומשמעותית. היא הביאה לשינויים בתכניות מבצעיות, ותרמה רבות להשגת מטרות המבצע – תפיסת הנגב הדרומי עד אילת.

בנוסף, פיזור יחידות ההאזנה ביחידות הוכיח עצמו בהנגשה מיידית וצמודה של מידע לכוחות בלחימה  - מודל המהווה ציון דרך חלוצי לעשורים רבים בהמשך.

כתב: יוסי דגן, השלים מנחם בידרמן. 

 ערך: נעם שפירא