top of page

אלוף חיים הרצוג ז"ל – ראמ"ן וקשריו עם 8200






 בחודש מאי 1983 נבחר האלוף חיים הרצוג ז"ל לנשיאה השישי של מדינת ישראל. מעבר לכל זכויותיו, מילא חיים הרצוג במהלך שירותו בצה"ל פעמיים את תפקיד ראש מערכת המודיעין. 

בפעם הראשונה היה זה מיד עם הקמת צה"ל כאשר בדצמבר 1948 הוא מתמנה לראש מחלקת המודיעין, שהיתה כפופה באותם הימים לראש אג"מ האלוף יגאל ידין זאת עד לחודש אפריל 1950. עיקר משימתו באותם הימים היתה לבנות את מערך המודיעין שיצא זה עתה מהמחתרת. מסגרות ההאזנה שהיו מפוזרות בארץ (חיפה, ת"א וירושלים או לצד הכוחות הלוחמים של הפלמ"ח) וחלקן  הופעל ע"י הש"י והסוכנות  חייבו ארגון מחדש תחת המסגרת של שירות מודיעין (ש.מ 2). היתה זו משימה לא קלה בהתחשב במצוקת כ"א ותקציב שליוו את צה"ל והמודיעין בראשית דרכו. 


עם תום שירותו באפריל 1950 יצא כנספח צה"ל בואשינגטון. בינתיים הפך המודיעין ממחלקה באג"מ לאגף המודיעין. לאחר שחזר ומילא סדרה של תפקידים אחרים, התמנה פעם נוספת ב-1959 לראש אגף המודיעין  אותו מילא עד שנת 1962. בתקופה זו עמדה היחידה (515) בפני הצורך לממש תכניות הצטיידות והרחבת מסגרת כ"א בהתאם ללקחי  מבצע "קדש"  (1956). הושקע מאמץ גדול להרחבת היקף ההאזנה כולל התקנת אמצעי האזנה על מטוסים (דקוטה), וכן להרחיב פריסת הבסיסים. אם תקציב בנין הכוח של צה"ל עמד על 350,000 דולר בשנים 1959- 1962, דרשה היחידה לקבל 204,000 דולר להתמודד עם יעדיה בתקשורת האלחוטית בארצות ערב. 


במקביל על מנת להרחיב את מאתר כ"א המקצועי יזמה היחידה את גיוסם של בני נוער שחלקם נפלטו ממערכת החינוך והסדירה והכשרתם כאלחוטנים ליחידה. 

האירוע המרכזי בתקופתו היתה פרשת "רותם" - כניסת 3 דיביזיות מצריות עם כ-500 טנקים לסיני ללא התרעה מוקדמת בפברואר 1960. אירוע זה הכניס את צה"ל לכוננות גבוהה, ולקחי פרשה זו הדהדו שנים ארוכות לאחר מכן. פרשה זו גם ערערה את יחסי ראמ"ן (הרצוג) עם הרמטכ"ל (לסקוב). 


קשריו של הרצוג עם תחום ההאזנה החל עוד במאי 1947 כאשר מינתה עצרת האו"ם ועדה בינלאומית בלתי תלויה, ועדת UNSCOP לבחינת שאלת א"י והמלצותיה לחלוקת הארץ התקבלו בהחלטת עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947. לאור חשיבותה הרבה, חיים הרצוג כראש אגף הביטחון במחלקה המדינית של הסוכנות, מונה כמתאם הראשי מטעם שרות הידיעות (ש"י) של ההגנה לאיסוף מידע על דיוניה של הועדה ועמדות חבריה בעת שהותם בת 6 השבועות בארץ. במסגרת זו גובשה תוכנית איסוף מורכבת שמרכיב מרכזי בה היה מבצע האזנה נרחב לקווי הטלפונים של חברי הועדה במקומות מגוריהם בקטמון בירושלים, לגורמי ממשל בריטיים בכירים ולמליאת הועדה עצמה שישבה במלון בירושלים. הוקם מערך האזנה מיוחד שבו המאזינים היו סטודנטים יהודים מארה"ב. אחת ליום המידע שנאסף מכלל המקורות נותח ועובד ע"י הצוות המוביל בראשות חיים הרצוג ותמר אשל והועבר על ידיו לצרכן - המחלקה המדינית בסוכנות ודרכה לקברניטי הישוב. היתה למידע זה תרומה חשובה ביותר להצגת עמדת היישוב ובסופו של דבר להחלטה שהתקבלה.


יצויין כי רעייתו של האלוף הרצוג אורה הרצוג שרתה בימיה הראשונים של ש.מ2 כאלחוטנית שפות זרות, שלושה מארבעת ילדיו, יואל, יצחק ("בוז'י" – כיום יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית) ורונית שרתו לימים ביחידה כקציני ב"ר, וגם כלתו, מיכל, רעייתו של יצחק, שרתה ביחידה.


 מקורות: "אמן יוצא לאור" מאת דוד סימנטוב ושי הרשקוביץ, הויקיפדיה,  "הש"י - שורשיה של קהילת המודיעין הישראלית" מאת אסא לפן, וראיון שקיים יוסי דגן עם תמר אשל ב-2.1.2019.


Comments


bottom of page