8 אוגוסט 1970
ב-8 לחודש אוגוסט, קידמו המצרים את מערך הטילים שלהם בחזית התעלה, בניגוד להסכם הפסקת האש שנכנס לתוקפו באותו הלילה. טור זה יביא את סיפורו של קצין משמרת במחלקת המודיעין של חה"א אל"מ (דימ.) יואב [פישי] דייגי שהיה התורן באותו לילה, תוך ציון תרומתה הייחודית של היחידה בזיהוי ואיתור אותה פעילות החריגה של המצרים.
רקע
ביום שישי 8 אוגוסט 1970 בשעות הלילה נכנס לתוקף הסכם הפסקת האש בין מצרים לישראל בחסות ארה"ב לסיום מלחמת ההתשה. מלחמת ההתשה בין מצרים וישראל החלה באופן רשמי ב-8 מרס 1969 בהכרזה של נאצר וכללה ירי מסיבי של ארטילריה מצרית על קו המעוזים לאורך התעלה, פשיטות קומנדו על כוחות צה"ל בגזרת התעלה ותקיפות אוויריות בקדמת סיני. במלחמת ההתשה היו לישראל 367 חללים וכ-1000 פצועים. חיל האוויר איבד כ-15 מטוסים, חלק מהטייסים נהרג וחלקו נלקח בשבי.
בחדשים יוני ויולי 1970, עשתה ישראל מאמץ גדול כדי למנוע את קידום מערך הטילים המצרי לקרבת התעלה מצידה המערבי, דבר שהיה מונע מחיל האוויר הישראלי חופש פעולה בגזרת התעלה. מאמץ זה כלל תקיפות אוויריות של מחפורות הT- שנועדו לאפשר קליטת סוללות הטילים (כ-100 מחפורות) וכמובן תקיפת סוללות SA2 ו-SA3 עצמן. מערך הטילים המצרי הופעל בפיקוח צמוד ובהדרכה סובייטית.
המצרים והסובייטים היו נחושים לבצע את המשימה של קידום הטילים לתעלה. במהלכי לחימה אלו אף הופלו בקרב אווירי יזום על ידינו 5 מטוסי מיג 21 מוטסים על ידי טייסים רוסיים דרומית מערבית לעיר סואץ. (ראו על "מבצע רמון 20").
הסכם הפסקת האש שנכנס כאמור לתוקף ב-8 אוגוסט 1970, כלל הקפאת המצב - כלומר נאסר על המצרים לקדם סוללות טילים לתעלה. האמריקאים היו אמורים לפקח על ההסכם באמצעות גיחות צילום בגובה רב של מטוסי U-2 . המצרים הציבו סוללות דמה באזור התעלה ובחסות הסכם הפסקת האש החליפו אותן בסוללות חיות ובכך טשטשו את עובדת הפרת ההסכם.
מהלך האירועים במרכז השליטה של חיל האוויר (עדות אישית)
ב 8-7 אוגוסט 70 שישי שבת הייתי תורן התראה ב"בור" [מוצב השליטה] של חיל האוויר וקיבלתי את האחריות על המודיעין האווירי. ביום שבת בסביבות השעה 15:00 קיבלתי דיווח ישיר מ-8200 בזה הנוסח "קולן 270 הופיע ונעלם". המשמעות של הדיווח הייתה "פעילות קצרה של סוללת סא-2 דגם B". מתחתי את החוט מבסיס הקליטה באזימוט 270 והקוון עבר ליד 2 מחפורותT באזור התעלה ועוד סוללת SA2 במרחק למעלה מ30 ק"מ מהתעלה.
ביקשתי מהיחידה להגביר מאמץ איסופי ולהפעיל את כל החוליות כדי לקבל חיתוכים –אך ללא תוצאות. לאחר מספר דקות שוב דיווח מהיחידה "קולן 273 הופיע ונעלם". מתחתי את החוט ושוב עבר בסמוך ל2 מחפורות T ולשתי סוללות 35 ק"מ מהתעלה. שוב ביקשתי מהיחידה לקבל חיתוך-אך ללא תוצאות.
בשלב זה עדכנתי את מפקד ח"א התורן שהמצרים ככל הנראה מקדמים סוללות טילים לתעלה ובדקנו אפשרות להוציא גיחת צילום או סיור. הדבר לא התאפשר גם בגלל עננות נמוכה באזור התעלה עדכנתי את ראש למד"ן תא"ל שטופר ששאל מספר שאלות וקיבל את הערכתי שמדובר בקידום סוללות טילים לתעלה. מיד לאחר מכן התקבל דיוות נוסף מהיחידה על קוון בודד של סוללת SA2. העברתי הודעה למרכז הדיווח במנמ"ת שהמצרים מקדמים סוללות טילי קרקע אויר לתעלה.
מה שסייע לי להגיע למסקנה שמדובר בקידום סוללות לתעלה היו 2 אלמנטים: האחד שכאשר סוללה פורסת לאתר חדש היא מפעילה את המכ"מ כדי לוודא שהיא כשירה (למרות שניתן לעשות זאת גם ב DUMMY LOAD-), והשני שהפעלת המכ"מ הייתה קצרה במיוחד בגלל הצורך לשמור על חשאיות.
בשעה 17:00 לערך אמר לי אחד החיילים כי ראש אמ"ן, האלוף אהרון יריב מבקש לדבר עימי. למען האמת לא התפלאתי כי למרות שהייתי סה"כ בדרגת סגן האלוף, ראש אמ"ן הכיר אותי באופן אישי והרביתי להשתתף בדיונים בלשכתו. ארה'לה [ראש אמ"ן] פונה אלי ושאל באופן הכי ישיר:
"פישי האם אתה בטוח שהמצרים מקדמים את מערך הטילים לתעלה?"
באותו רגע הרגשתי שגורל הפסקת האש מוטל על כתפי וכתפי בלבד כיון שההחלטה היא שלי ושלי בלבד, ולא יכולתי להתייעץ עם אף אחד כי כל המידע שקיבלתי מ-8200 בנושא מצוי רק אצלי ואני הייתי אחראי על התחום הזה גם בשגרה כך שכל המידע הנוסף אם בכלל קיים נמצא אצלי.
בקיצור ידעתי שאני חייב לתת תשובה החלטית חד משמעית ועניתי מיידית בלי שום היסוס או פקפוק "כן אני בטוח!"
האלוף יריב לא ניסה לאתגר אותי בשאלות נוספות אמר לי "פישי תודה תמשיך לעקוב" . ראמ"ן הציג את המודיעין לראש הממשלה ולשר הביטחון. בעקבות הממצאים הללו, הנחה ראמ"ן את הגורמים המקצועיים להציג את תמונת המודיעין שהגיעה מהיחידה לאמריקאים שעד לאותו זמן סרבו להודות בחריגה שבצעו המצרים. רק לאחר שבחנו את הממצאים שקיבלו מאמ"ן שינו את הערכתם.
כתב – אל"מ יואב (פישי) דייגי לשעבר ר' ענף למד"ן אויר
ערך – נעם שפירא
Comments