דברי הספד שנשא נציג היחידה וארגון "צוות" אל"מ (דימ) נעם שפירא על קברם של סא"ל משה ורותי גולן ז"ל

"בני המשפחה (אודי, וענת, נעמה ו... והנכדים)

שמי נעם שפירא ואני מייצג כאן את היחידה בה שירתו משה ורותי זכרם לברכה, ואת סניף צוות רעננה שמשה היה בין חבריו.

אנו מביאים את משה ורותי לקבורה ביום מיוחד זה ה-5 ביוני יום חיל המודיעין לזכר היום שבו פרצה מלחמת ששת הימים ב-1967.

משה ורותי היו באותם הימים שרתו ביחידה שנקרא אז 515 (והיום 8200) במוקד שבו תרמה היחידה את המודיעין הערכי ביותר שהביא לנצחון המרשים על צבאות מצרים, סוריה וירדן והרחיבה את שטחה של המדינה ברמה"ג, ביהודה ושומרון ובסיני.

הייתי בקשר טוב מאד עם משה וגם עם רותי, ומשה סיפר לי כי בשנת 1953 הופיעה מודעה בעיתון, מודעה מעורפלת מאוד בה ציינו שמחפשים נערים בני 16, לא ציינו שום שיכול להעיד על הקשר אל חיל המודיעין, משה הסתקרן מנוסח ההודעה והסודיות שאפפה אותה, לאחר שהגיע למקום הנדרש הוא הוכנס יחד נערים נוספים לבית הירוק ביפו לקורס יחד עם עוד 10 נערים לקורס הקד״צ בו למדו להיות אלחוטנים.

 בגיוסו הוצב משה בבסיס דרום בבאר שבע, שם שירת שנתיים וחצי כאלחוטן עד 1957.

במהלך שירותו בשנת 1956, יצא משה למבצע קלקיליה בתור מפקד צוות אלחוטנים, באותה השנה לאחר מבצע קלקיליה נקרא משה למבצע קדש 1956, שם ליווה את יחידת  הצנחנים. בתום המלחמה יצא לקורס מ"כים לראשונה ביחידה יחד עם 2 מחבריו.

כאשר הסתיים הקורס הם חזרו ליחידה לעיסוק בהדרכה.

ב1958 יצא משה לקורס קצינים.

ב1959 הוצב משה לפקד על מתקן היחידה בירושלים 

ב1961 נשלח משה למשימה כמפקד צוות האזנה בצוללות, צוות האלחוטנים סופח לצוללת בשם ״רהב״ שהפליגה לכיוון אלכסנדריה,  כאות הוקרה על השתתפותו במשימה קיבל משה מגן, סמל של הצוללת.

 ב1963 נשלח משה למשימה בחו"ל (בקרן אפריקה) כמפקד צוות אלחוטנים  

1964 משה חזר לכהן כמפקד הבסיס בירושלים, שם הכיר את רותי שהייתה אלחוטנית בקורס הראשון שבו שילבו נשים בענף האלחוט, רותי הוצבה לשרת בירושלים.

בסוף 1964 השתחרר משה מהצבא, היה לו רצון לשינוי, ריענון קל בחוץ, אך בסוף ספטמבר 1965 חזר ליחידה ושימש כמפקד מרכז הדיווח של היחידה. הוא היה בין אלה שהתריעו על כוונות המצרים לצאת למלחמה שפרצה ביוני 1967.

 עם תום הקרבות יצא משה לסיני ביר גפגפה כמפקד צוות מהיחידה בכדי לספק מענה מודיעיני לכוחות צה"ל בשטח. 

לאחר מכן יצא משה מטעם הצבא ללימודי שפה וספרות ערבית וגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, משה סיים את לימודים ב1970  לאחר 3 שנים של לימודים.  מאז ועד לשחרורו היה משה מפקדם של מסגרות שונות ביחידה בהם מפקד בסיס מרכזי, מפקד מרחב , מפקד הגדוד הקרבי של היחידה ובתפקידו האחרון מפקד "חצב" בין השנים    1976-78. יחידה זו נסגרה לפני שנתיים וממש בימים אלה בעקבות מלחמת חרבות ברזל היא מוקמת מחדש. 

 משה היה מפקד לדוגמה, נותן ביטחון לפקודיו ונכון לכל פעילות מבצעית שהתבקשה. איש מקצועי עם ידע בתחום של השפה ותרבות האסלאם שכה חסרה לנו בחיל המודיעין בימים אלה.

הקשר בין משה לרותי התחיל באהבה אסורה של מפקד עם חיילת שתחת פיקודו, לא היה עובר בקלות בימינו אלה, אבל היתה זו אהבת אמת רותי היתה בת זוג מקסימה ושותפה נהדרת. וקשה שלא להתפעל מההחלטה של משה שאין לו חיים בלעדיה. 

יהי זכרם של רותי ומשה צרור בצרור החיים לעולם. אנחנו נזכור אותם !"

נעם שפירא

ר' תחום המורשת ביחידה 8200