צילום: נתן כספי 052-3071100
צילום: "הארץ", עופר אדרת, 13.1.22
יהודה ליטני (2022-1943) ז"ל
יהודה ליטני ז"ל נולד ב- 1943, ולאחר סיום לימודיו התיכוניים במגמה המזרחנית בגימנסיה רחביה בירושלים, התגייס ליחידה 515 (כיום 8200) בשנת 1961, לאחר שרס"ן אברהם שרוני הצליח לשכנע את חבריו ואותו מהמגמה להתגייס ליחידה.
השלב הראשון בשרותו היה האולפן לערבית שהתקיים אז במחנה אלנבי שליד ארמון הנציב בירושלים על הגבול עם ירדן. שם יהודה וחבריו הוכשרו לתפקידם ביחידה. יהודה שרת בדרום ובבסיס בהר קרן כאיש ב"ר והשתתף במבצעים שכללו יציאות לשטח. אחת מהן, לליווי ספינת חיל הים בהפלגה מול חופי סיני להנחתת לוחמי הקומנדו הימי אותה הוא תיאר זאת בכישרונו הרב ככותב וכמספר למורשת היחידה לפני מספר שנים ושפורסמה באחד מטורי המורשת.
יהודה היה איש של מילים, מלא חוש הומור, מספר סיפורים נפלא, סקרן בלתי נלאה ובעל זיכרון מדהים. בתקופת שרותו ביחידה הוא התבלט גם בכושר החיקוי בהביאו לביתו חיקויים של דמויות ססגוניות מעבר היחידה כמו הרס"ר הרשליקוביץ ("כשאני הייתי בטוברוק – אתה עוד היית בזוברוק") ועמיתים אחרים שלצידם שירת, ושהיוו אז את רוב היחידה ("500 עיראקים ו-15 אשכנזים").
לאחר שרותו למד פרסום בניו יורק ועבד בקונסוליה הישראלית במחלקת הקשר. אחר כך למד מזה"ת באוניברסיטה העברית ועבד שנים רבות במיגוון כלי תקשורת כתובה ואלקטרונית. שנים רבות, בין 1972 ל- 1985, סיקר את תחום השטחים בעיתון "הארץ" ואח"כ ככתב מדיני. כעיתונאי וכתב שטח הוא היה לשם דבר בתחומו, בזכות דרך סיקורו בשטחים את המנהיגים לצד התושבים הערבים ברחוב שאת מצבם והעוולות שבהם נתקלו הוא שיקף וחשף ישירות לציבור הישראלי.
תחומי התמחותו הנוספים היו: אירלנד תרבותה וההיסטוריה שלה, וחומוס. עליהם הוציא לאור ספרים כגון "המיתולוגיה האירית" (שאותו כתב עם רעייתו), ו"לא על החומוס לבדו" (ספר עיון ומעש על חומוס ושמן זית), סרטים דוקומנטריים ותרגומים.
יהודה ליטני נפטר בביתו בהוד השרון ב- 12.1.22 בגיל 78. יהא זכרו ברוך.
תודות לדני ליטני, אחיו של יהודה, ולחבריו מהשרות ביחידה: נתן כספי ואיתן קולברג שסייעו במידע ובחומר אודותיו.