top of page

64 שנים למבצע "קדש"


מכתב על הנחית הרמטכ"ל להקים מסגרות האזנה ניידות לכוחות הלוחמים ת"פ הפיקודים



רכבים מהסוג ששימשו את היחידה ל"יציאות"




יחידה 515 (8200) במבצע "קדש" ("מלחמת סיני") - אוקטובר 1956


רקע

מבצע "קדש" (או "מלחמת סיני" כפי שהוא נקרא אצל חלק מההיסטוריונים) הינו למעשה המלחמה היזומה הראשונה של מדינת ישראל, אחרי מלחמת העצמאות.הצורך של מדינת ישראל לצאת למבצע יזום בסיני [כולל רצועת עזה] נבע ממכלול של שיקולים, והעיקריים שבהם היו:

א. הרצון לחסל את פעולות הפדאיון שביצעו פעילות טרור ביישובינו שלאורך הגבולות בדרום ובמרכז, עד לנתניה, ליהוד ולרחובות, בנוסף למאות גניבות של ציוד חקלאי ביישובי הספר.

ב. חסימת תעלת סואץ ומפרץ אילת למעבר כלי שיט ישראליים.

ג. לחץ גובר מצד צרפת ובריטניה, להשתלב במבצע משותף עימם כנגד מצרים ונשיאה גמאל עבד אלנאצר, על שהלאימו את תעלת סואץ מידי הבריטים.

ד. החשש הישראלי ממימוש עסקת הנשק הגדולה שחתמה מצרים עם צ'כיה [שמאחוריה עמדה למעשה בריה"מ] והמשמעות על שדרוג הצבא המצרי.

ה. הקמת מפקדה ערבית משותפת, בהנהגת מצרים, לצבאות מצרים-סוריה-ירדן שיצרה טבעת מסוכנת למדינה הצעירה שזה עתה קמה.

קדמה למלחמת קדש סדרה של פעולות תגמול על פעילות הטרור משתי הגזרות, הן כלפי מצרים והן כלפי סוריה, שהידועות שבהן היא הפעולה בכפר קיביה (1953), מבצע "חץ שחור" (1955) ומבצע "שומרון" בקלקיליה (1956). כל אלו לא בלמו לגמרי את פעולות הטרור שגבו מחיר מאזרחי המדינה ובחלקם נפלו גם חללי צה"ל.

לאור כל אלה, הצטרפה ישראל בחשאי לקואליציה הצרפתית-בריטית שתכננה להשתלט על תעלת סואץ מחדש ולנסות לסלק את גמאל עבד אלנאצר מהשלטון במצרים. הדברים סוכמו בחשאי ב"ועידת סבר" בצרפת בה השתתף רמטכ"ל צה"ל דאז משה דיין ומנכ"ל משהב"ט שמעון פרס. עם חזרתם לארץ נתנו "אור ירוק" לתכנית המבצעית שהוכנה במטכ"ל עם פיקוד הדרום עוד קודם לכם בשם "קדש 2". על מנת למנוע הפרעות למהלכים הצבאיים נעשתה פעולת הסוואה והטעיה לפיה צה"ל מתכנן פעילות צבאית מול ירדן, כך גם הונו ארה"ב, ובריה"מ על מנת שלא יסכלו את המבצע המשולש.

יצוין כי הן בריה"מ והן ארה"ב היו עסוקות באותה עת בעניינים פנימיים - בריה"מ במרד ההונגרי וארה"ב הייתה לקראת בחירות, מה שצמצם את התעניינותן בנעשה במזה"ת.

המבצע

תחילתו של המבצע היה בהצנחת גדוד 890 בפיקודו של רפול בפתחת מעבר המיתלה ממזרח ב-29/10/1956. עם שחר, ב-30/10, החלו להיכנס קרקעית חטיבת הצנחנים 202 לחבירה עם הגדוד במיתלה, וחטיבות 7, 10 ו-37 למרכז סיני באזור קצימה, ובהדרגה הוכנסו חטיבות 1 ו-27 לצפון סיני.החל מה-2/11 נכנסה חט' 9 לכיוון ראס נצראני ושארם אלשיח', וחטיבות 11 ו-12 נכנסו לרצועת עזה. חטיבת הצנחנים החלה לרדת בצד המערבי של סיני לכיוון אבו רודס וא-טור. כל המעטפת של המבצע הוצגה כתגובה על התגרות מצרית בגבול מולנו.

כוחות הקואליציה הצרפתים והבריטים החלו לבצע את חלקם יומיים יותר מאוחר. צה"ל למעשה כבש את סיני ובליל 6-7 בנובמבר הוכרזה הפסקת אש. ימים לא רבים לאחר הניצחון הפעילו המעצמות ארה"ב ובריה"מ לחץ גדול, עד כדי איום, כלפי ישראל ודרשו לפנות את סיני. ממשלת ישראל קיבלה זאת והפינוי התבצע החל מה-15 נובמבר 1956 והסתיים ב7 במרץ 1957.

לצד הפעילות על הקרקע, היה ניסיון מצרי לשגר את המשחתת איברהים אלאול ב-30/10 לכיוון נמל חיפה ולהפגיז מטרות חיוניות בחיפה ובמפרץ. לאחר הקרב הימי נשבתה המשחתת ולימים צורפה לצי חיל הים ונקראה אח"י ק-38.

השתתפות היחידה במבצע

בשל החשאיות הרבה בה נעשו ההכנות למבצע, היחידה לא הייתה במעגל שותפי הסוד למבצע ולכן רק ביומיים שלפניו נערכה היחידה לכיסוי, כולל הוצאת צוות האזנה עם חטיבת הצנחנים 202. הכיסוי התבצע כדלקמן:

א. בסיס דרום בתחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע, רשתות צבא מצרים ברובן הגדול בת"ג.

ב. גלילות [מפקדת היחידה] באולם א' רשתות בת"ג של מפע"מ, צבאות סוריה, ירדן ומצרים ותקשורת בינ"ל.

ג. בסיס צפון [בסיס אררט לא היה קיים] היה רק בסיס בחיפה ברח' התשבי, שעבר לפני המלחמה לביה"ס הטכני של חה"א במפרץ חיפה ופריסה בסטלה מאריס. במלחמה עצמה הבסיס עבר ליד מפקדת פיקוד הצפון בנצרת. כיסוי רשתות בת"ג סוריה, עיראק לבנון וח"י מצרי. הפריסה בסטלה מאריס קלטה את התקשורת מהמשחתת אברהים אלאול והעבירה ידיעות בזמן אמת שסייעו בלכידתה.

ד. בסיס מרכז – בירושלים בדירה ברחוב לינקולן, כיסוי רשתות או"מ וירדניות בת"ג.

ה. היחידה שיגרה 3 טנדרים ממותקנים עם ציוד האזנה למוצב הפיקוד העליון בחירום שהתמקם ברמלה.

ו. צוות מהיחידה בפיקודו של משה גולן יצא עם טנדר ממותקן יום לפני המבצע לחבור לחטיבת הצנחנים 202 בפיקודו של  אריק שרון שנכנסה לסיני. 

ז. באותה תקופה לא היה כיסוי אלינט, לא היתה פריסת מכ"ן לאיכון יחידות הצבא המצרי הירדני או הסורי. כמו כן, לא היה עדיין כיסוי לתקשורת חילות האוויר שמסביבנו.

תרומת הכיסוי הייתה ברובה לרמת המטכ"ל והפיקוד על ידיעות שנקלטו מהצבא המצרי בעיקר,  כמו גם ההתרעה שינתנה על אפשרות לתקיפה מהים. בהעדר המכ"ן לא ניתן היה לאתר את המשחתת עד שהתייצבה במפרץ חיפה והחלה בהפגזה מהים, וגם לא את תנועת הכוחות המצרים בסיני. הצוות שסופח לחטיבת הצנחנים העביר עד לכניסה לסיני ידיעות שנקלטו מרשת חיל הגבולות, אולם במהלך תנועת החטיבה לעבר המיתלה, התקלקל רכב הצוות ופונה לאחור. מיד עם תיקונו, חבר בשנית לחטיבה, אך תרומתו כבר לא הייתה רלוונטית.

לאחר הפסקת האש, פרסה היחידה חוליות האזנה ומכ"ן באתרים שבסיני באלעריש, באבו רודיס, ואבו זנימה. אך, היו אלה פריסות לזמן קצר [מספר שבועות] בשל פקודת הפינוי שבאה לאחר המבצע. כמו כן, הסתובבו בשטח נציגים מהיחידה לבחינת ציוד שלל רלוונטי.

סיום המבצע

כאמור, ישראל נאלצה לסגת.במהלך המלחמה איבד צה"ל 172 חללים, 3 נעדרים וטייס שבוי אחד. מיצרי טיראן נפתחו למעבר כלי שיט לאילת, הכוחות המצרים בסיני דוללו מאד והוקם כוח החירום של האו"מ לפקח על כך (UNEF). פעילות הפדאיון מרצועת עזה נפסקה, משטרו של נאצר לא נפל ותעלת סואץ נשארה בידי המצרים ולא נפתחה לשיט ישראלי.

לקחי היחידה

היחידה שנכנסה למלחמה זו בהתרעה קצרה ביותר הפיקה את הלקחים העיקריים הבאים:

א. הכרה בצורך להקים רשת מכ"ן {לאיכון שידורים בת"ג} בפריסה ארצית ובעבודה רציפה.

ב. הכרה בצורך להיערך לכיסוי תקשורת בתג"ם הן של היחידות הצבאיות והן של חילות האוויר והים.

ג. נדרש לרכוש מחשב של היחידה לטובת נושא "החיבור".

ד. נדרש לשפר את היכולות הטכנולוגיות של מערכי האנטנות וציוד הקליטה וההקלטה. 

ה.  שדרוג ההאזנה הניידת בצמוד לכוחות הלוחמים לצורך האזנה טקטית (תחת הכותרת "ביקורת קשר"). בפועל, הוקמו מסגרות האזנה פיקודיות (יחידה 516 בפיקוד צפון, יחידה 517 בפיקוד מרכז ויחידה 518 בפיקוד דרום. יחידות אלה היו כפופות ארגונית לפיקודים ומקצועית ליחידה 515).המסגרות הללו תורגלו במלחמת ששת הימים (1967) ובעקבותיה שונתה הכפיפות שלהם והן פורקו והאחריות על הכלים והאנשים הועברה ל-515 (8200) ועל בסיסם הוקם הגנ"ד (הגדוד הנייד ביחידה).

ו. הרחבת נציגויות הזרועות ח"א וח"י ביחידה (נח"א ונח"י).

ז. הצורך לשפר את אמצעי הקשר לצרכנים ברמות השונות.

ח. הוצאת מפקדי הצוותים החבירים לקורס מ"כים להכשרה קרבית.

ייאמר כאן, כי ר' אמ"ן האלוף יהושפט הרכבי ציין לשבח את תרומת היחידה במבצע הזה. השתתפות היחידה במבצע גדול ובהיקף כזה של כוחות ותנועה סייע ליחידה לעמוד בהמשך באתגרים שהציבו בפניה המלחמות הבאות.

כתב: נעם שפירא בסיועם של: משה גולן, מנחם בידרמן וצוות המורשת של ש.מ.2 ביחידה.




Comentários


bottom of page