קווים לדמותו של אל"ם בני גל-עד ז"ל

הקדמה

במסגרת לקטי מורשת לזכרם של מפקדים ביחידה, לקט זה מוקדש לדמותו של אל"ם בנימין (בני) גל-עד (גולדברג) ז"ל, שבתפקידו האחרון באמצע שנות ה-80 שימש סגן מפקד היחידה. הוספתי מעט נופך מהקשר האישי שהיה לי עם בני. הלקט מופץ סמוך ליום הולדתו של בני ב-22 באפריל.

אבני דרך

בני גל-עד התגייס ליחידה 515 ב-3 במרס 1963 כבוגר מחזור 62 של האולפן לערבית בבית הספר למדע מדינה (כן, כינוי "מכובס", למתקן הדרכה של קהילת המודיעין), שפעל אז במחנה אלנבי בירושלים. בסיום האולפן בקש יואל בן-פורת, אז רמ"ד בענף הב"ר, ולימים מפקד היחידה, שני מש"קים הטובים ביותר לב"ר. השניים שנבחרו היו בני ומיכאל סגן-כהן ז"ל. יואל סבר שהם הטובים ביותר. שאול שמאי, שובר הצפנים האגדי, טען שהיו הגרועים ביותר... 

בני שרת תחילה כמב"ר בזירת מצרים. ב-1965 פיקד על חוליית מכ"ן באילת. ב-1966 היה קב"ר בזירה ואז נתקל לראשונה באופן אישי ב"מערכת טכנית". באותה שנה ערך הצבא המצרי תרגיל טקטי בסיני שזימן ליחידה התנסות ראשונה בקליטת תקשורת טקטית (בתג"ם, 20–50 מה"צ) של השריון המצרי. ההאזנה בוצעה מתוך מטוס דקוטה. בני ועמו הטכנאי אריה סורקיס ז"ל אלתרו שולחנות עבודה. עמדות אחדות הוקצו לכיסוי משימות אוויריות בתגמ"ג (100–150 מה"צ) לאבטחת הטיסה.

ערב מלחמת ששת הימים הגיע אל"ם (לימים האלוף) אלי זעירא, רמ"ח איסוף, לביקור בקב"ריה, ושאל את בני "איפה נמצאת חטיבה זאת וזאת?". אלי כמו הפנט את האנשים שחרדו מפניו. בני השיב "אין לי מושג". אלי זעירא נדהם: "מה?!", ובני ענה לו נינוח: "אבל אני יודע איפה בודקים". הוא אכן בדק והשיב היכן נמצאת אותה חטיבה. המסקנה? איש ב"ר אינו אמור וממילא אינו יכול לזכור הכול בראשו, אבל הוא צריך להכיר היטב את עזריו ולדעת מתי ואיך להשתמש בהם.

ב-1972 התמנה בני לראש מדור מחקר ב"ר. באותם הימים התמקדה היחידה בעיקר בתקשורת צבאית, וכדי למצות את הגלום בידיעות, בעיקר במברקים שקלטה, התמודדו אנשי העיבוד עם ארבעה נתוני מעטפת עיקרים: תדרים [ברשתות הת"ג היו לכל רשת שניים: תדר יום ותדר לילה], אותות קריאה [=אות הזיהוי של המוען והנמען], אותות כתובת [=קוד שהסתיר את זהות המוען והנמען], סימן מחבר [=סימוכין]. האתגר הגדול היה להצליח "לשבור" את טבלאות ההקצאה שהשתנו מדי חודש או שלושה חודשים. בזה דמתה עבודת הקב"ר לעבודת איש החיבור. כעמיתיהם המחברים נזקקו בני ופקודיו לשירותי מחשב כדי להצליח לשחזר טבלאות וספרי הקצאות של נתוני קשר. בני נלחם על הקצאת משאבי מיכון אורגניים לב"ר, כלומר לקבל שירותים מענף המחשב שכבר פעל ביחידה. חלף זמן עד שהוכרה הנחיצות במחשב במרכז הב"ר. בתחילה, בכל פעם שקנו מחשב חדש לחיבור קיבל המרכז את הישן... וכך התפתח מסד הנתונים. 

אחרי מלחמת יום הכיפורים הפך ענף 10 (ענף הב"ר) למחלקה ובהמשך למרכז. בני התמנה לראש זירה (רז"ר) 130, הזירה "הבינלאומית". בהמשך עמד בראש ענף 140, שהיה בראשיתו ענף איכון. באותם הימים כלל הענף את מדור 147, שהיה קמ"ניית 7143, למעקב אחר ציוד תקשורת אצל האויב. בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת פיקד בני על ענף מקצועות בבה"ד 15, ומשם חזר לשמש מפקד המחלקה (לימים מרכז 7143), מפקד המרכז, ובתפקידו האחרון היה סגן מפקד היחידה. בני סיים את שירותו ביחידה ב-31 ביולי 1986.

תחומי עניין מקצועיים

שני תחומים עניינו את בני מראשית שירותו ביחידה: קשרי החוץ (קש"ח) עם ארגונים עמיתים ועיצוב וגיבוש אפיונים מבצעיים למערכות טכניות בשרות מערך הקומינט. מקום מיוחד שמור היה אצלו ל"טופז", בואינג 707 ישן שהוסב בארצות הברית במחצית השנייה של שנות השבעים לשמש מערך האזנה מעופף. בני היה שותף בכיר באפיון המבצעי. כאיש הקש"ח של היחידה השתתף במפגשים רבים עם האמריקאים בעת הכנת המטוס, ואחר כך בסקרים בארץ ובארה"ב על תפקודו. באחת השליחויות הצטרף אליו סגן עמי אלעזרי, שנועד להיות קצין המערכת, והיה חיוני שיכיר אותה לפרטיה כבר באותו שלב. בשובו ארצה התמנה בני לראש ענף מקצועות בבה"ד 15 וליווה משם את הקורס הראשון שהכשיר אלחוטנים ל"טופז", בעידודו הנמרץ של מפקד היחידה באותם ימים, תא"ל אריה בנטוב. החידוש הדרמטי היה שהם נדרשו להקליד תמציות ולא לכתוב על גבי נייר!

יואל בן-פורת טען ש"זה בלתי אפשרי", וצריך למצוא "פתרונות אחרים". מישהו מחיל האוויר הביא "מקלדת אקורדית", שפותחה עבור טייסי קרב, ופועלת בדומה לכתב ברייל, כלומר כל צירוף של אצבעות יוצר תו אחר, וכך אפשר להקליד מהר מאוד. בני גרס שצריך מקלדות מלאות, והיחידה רכשה מערכת של SOUND&SIGHT. בעל החברה ניהל את הקורס הראשון. האלחוטנים היו אמורים היו לטוס לארה"ב כדי לקלוט שם את המערכת. בנטוב ביקש מבני לטוס עם הקורס ולקיימו שם.  רק חלק מהקורס התקיים בארה״ב לשם הוטסו כל החניכים בליווי סא״ל עקיבא אליהו ומפקדי הקורס משה כספי ואבי לחיאני. סגן (לימים רס"ן) יוסי דגן, קב"ר המערכת, נשאר בארץ. לימים סיפר בנטוב שההחלטה על המקלדות ב"טופז" הייתה מהקשות ביותר שהחליט כמפקד היחידה. ראש אמ"ן ביקר בקורס והופתע לראות שהחניכים מצליחים להקליד 60 מילים בדקה! השמרנות שאפיינה אז מרכיבים שונים ביחידה גרמה שמהפכת המקלדת לא התרחשה כבר אז בכל מערכי הקליטה והעיבוד. 

מיזם נוסף קשור בצורך להתמודד עם היקפים גדולים מאוד של חומר גלם, מברקי טלגרפיה, שקלטה היחידה במחצית השנייה של שנות השבעים. חיילות רבות סרקו ידנית את החומר הנקלט, סננו ותקתקו על גבי מכונות כתיבה ידיעות שנראו חשובות. בני הציע למכן את התהליך. אחרי ביקור בבריטניה הציע אפיון מבצעי ראשוני שעל בסיסו הוכנו כמה תוכניות מחשב, וכך נולדה מערכת "שמגר", שבעזרת מילות מפתח אפשרה לחסוך זמן יקר והרבה חיילות למשימות אחרות. תוצר לוואי היה מערכת "אספן", שבה נאגר ונשמר חומר הגלם. מאה טלפרינטרים נעשו מיותרים... בעקבות הסכם הביניים עם מצרים ב-1975 והסכם השלום ב-1979 נדרשה היערכות חדשה של מערך איכון הרשתות בת"ג. ביום שבני מונה למפקד המרכז קרא לו ירדור, מפקד היחידה, ואמר לו: "אנחנו חברים טובים, ואני יודע שמודיעין לא מעניין אותך. אתה יודע שזה נכון... גם אותי לא מעניין היכן פרוסה חטיבה 7. אבל מעניין אותי מעניין איך מוצאים את מקומה". וכך נולדה מערכת "פאני".

מבצע אנטבה

בקיץ 1976 נחטף מטוס "אייר פראנס" לאנטבה שבאפריקה. היחידה לוותה מבסיסיה ומן האוויר את מטוסינו בדרכם לשם ובחזרה. במבט לאחור הודה בני שההאזנה במהלך המבצע הייתה מאולתרת, לא ממוקדת, לא יעילה ובעצם  חסרת משמעות. זו הייתה הרפתקה יפה, אבל ללא תרומה קומינטית של ממש. 

[על מבצע אנטבה והכיסוי והמעקב ביחידה קראו בלקט מורשת שפורסם לפני כשנתיים].

בני המוזיקאי

בני היה חלילן חובב שהרבה לנגן וניגן היטב. במשך שנותיו במרכז ניגן עם שני מב"רים: מנחם נבנהויז, שלימים היה למנצח מפורסם, ועם הד סלע. שלושתם היטיבו להבחין בין זיקתם המקצועית לבין אחוות הנגנים. זמן קצר אחרי פרישתו מן הצבא מונה בני למנהל קרן התרבות אמריקה–ישראל. ב-1992 החל לנהל את מרכז  המוסיקה בירושלים, ומילא תפקיד זה בנאמנות ובאהבה כ-12 שנים! 

בני נישא לדנה ב-26 באוגוסט 1969 ולהם שלושה ילדים: שני בנים ובת. בני הלך לעולמו ב-22 בינואר 2016.

מקורות : ראיונות עם בני גל-עד שערכו רס"ן יוסי דגן (16.12.2012) ורס"ן שלומי שיימן (2014).

ראיונות קותי אלעזר  עם אלמנתו דנה גל-עד בספטמבר 2024 ובפברואר 2025   ; תא"ל (ד') ראובן ירדור ב-17 בפברואר 2025.

מסמכים מארכיון היחידה.

כתב: סא"ל (ד) יקותיאל (קותי) אלעזר; עריכת לשון ותוכן: סא"ל (מיל') פרופ' נַחֵם אילן, תא"ל (מ) אפרים לפיד.