מבצע להשמדת מערך הטק"א הסורי במבצע "שלום הגליל"
מבוא
השנה מלאו 15 שנה למלחמת לבנון השניה (יולי 2006). בעקבות חטיפת 2 החיילים רגב וגולדווסר, נפתחה ביולי 2006 מלחמה זו בתקיפה אווירית מאסיבית של חה"א על מערך הטילים של החיזבאללה. היכולת לתקוף ללא חשש מפגיעת מטוסינו מפני מערך טילי נ"מ סורים ואחרים מקורו בתוצאות מבצע "ערצב 19" שבוצע במלחמת "שלום הגליל" ועליו אנו מקדישים טור זה, גם לכבודם של כל אלה שהיו מעורבים בבניית תמונת המודיעין לפני המבצע ובמהלכו.
"ערצב 19" היה מבצע שהתרחש ב- 9.6.1982 להשמדת מערך הטק"א הסורי בבקעת הלבנון (הבקאע), בראשיתה של מלחמת שלום הגליל (של"ג).מבצע "ערצב 19" נחשב לציון דרך בתולדות חיל האוויר. "הטיל כופף את כנף המטוס", התבטא אז נשיא המדינה ומפקד חיל האויר לשעבר עזר ויצמן ז"ל, בהתייחסו למחיר הכבד שנגבה מחיל האוויר על-ידי סוללות טילי קרקע-אוויר המצריות והסוריות במלחמת יום הכיפורים ב- 1973.
המענה לאתגר הטק"א היה מבצע "ערצב 19" – כשמונה שנים אחרי המלחמה. במבצע זה חיסולו המהיר והמלא של מערך טילי קרקע-אוויר הסורי בבקעת הלבנון החזיר את עליונותו האווירית המוחלטת של חיל האוויר, ובכך גם להחזרת ממד ההרתעה למדינת ישראל[1]. ליחידה 8200, באמצעות מערך הסיגינט הקרקעי והמוטס, הייתה תרומה רבת ערך להצלחת המבצע. היחידה הייתה שותפה משמעותית ביותר לפני המבצע, במהלכו ולאחריו. הצלחת המבצע הוכיחה את איכותו ויכולותיו של מערך האלינט המתקדם שהיחידה פיתחה בעמל וביצירתיות רבים לאור לקחי מלחמת יום הכיפורים. בכך חיל האוויר ו-8200, כל אחד בתחומו, מחקו את משקעי מלחמת יום הכיפורים ותוצאותיה בתחום זה.
חשיבות טור זה היא הצגת המבצע לראשונה מנקודת המבט של 8200, בדגש על תרומת מערך האלינט שלה להצלחתו. תרומה זו לא הוצגה בפרסומים הגלויים אודות המבצע, וראוי להעלות אותה ואת פועלם של אנשי היחידה על נס. הטור הינו גרסה מצומצמת של לקט מורשת פנימי שנכתב על בסיס עדויות קציני וחיילי היחידה שהשתתפו באירועים, כ- 38 שנה אחריהם.
הישגי המבצע
חיסול מערך הטק"א הסורי בבקעת הלבנון והפלת עשרות מטוסים סוריים
אזור בקעת הלבנון (הבקאע) עובה מאז אפריל 1981 במערך הגנה אווירית סורי נייח ונייד צפוף ביותר, שכלל לבסוף 19 סוללות טק"א מסוג SA-2, SA-3 ו- SA-6. בנוסף, סוללות SA-8 הועברו אליו בליל המבצע. מערך זה איים קשות על חופש פעולה של חה"א בלבנון קודם למלחמת שלום הגליל (של"ג) ועם תחילתה ב- ביוני 1982 . במבצע הושמדו תוך כחצי שעה 15 סוללות טילים סוריות ו- 4 נפגעו. בקרבות האוויר שהתחוללו מיד לאחר התקיפה הופלו 26 מטוסי קרב סוריים, ללא נפילות כלשהן ל- 90 מטוסי חה"א שהשתתפו בקרב. בהמשך ימי מלחמת של"ג הוצבו סוללות SA-8 נוספות וגם הן הושמדו במהלכה.
ההכנות למבצע
למבצע קדמו בחיל האוויר שנים של פיתוח תורת הלחימה לתקיפה והשמדה של מערכי טק"א, והמבצע איפשר לאמת תורת לחימה זו במציאות.
תורת לחימה זו שילבה מעקב יום יומי אחר סוללות הטק"א בסוריה, במצרים ואף סוללות טילי ההוק בירדן באמצעות תצלומי אויר וסיגינט. הסיגינט התבסס בעיקרו על מערך חוליות אלינט קרקעיות רבות של יחידה 8200 שבהן שרתו עשרות מפעילי טכנולוגיה מתקדמת לאיכון, ניתוח מיקום הסוללות, כשירותן ושיגרת פעילותם. בסוף שנות ה- 70 ובתחילת שנות ה- 80 התווסף למערך הקרקעי מערך מוטס מבוסס מטוסי בואינג 707 ("טופז" של יחידה 8200 ו"ברבור" של חה"א) שאיפשר את הרחבת התמונה האלינטית ומגע עם אזורים שבהם המערך הקרקעי היה מוגבל. כל נתוני מערך האלינט של 8200 רוכזו בבמ"א – מרכז העיבוד ואינטגרציה - שם הם עובדו ושופרו באמצעים מתקדמים והועברו לחיל האוויר.
ההכנות הקונקרטיות למבצע החלו כבר כ-11 חודשים לפניו, כשהמצב בצפון החל להסלים על רקע פעילות ארגוני הטרור הפלסטינאיים ועל רקע פעילות צבא סוריה ששלט בלבנון. תקופה זו מצאה את מערך האלינט ביחידה (מרכז 9) בשיאו: צוות פיקודי שהוצב וגובש, מערך כוח האדם מבצעי וטכנולוגי מקצועי ביותר וחדור מוטיבציה במרכז ובחוליות שבו בלט חלקן של חיילות וקצינות מוכשרות ביותר, ומערכות טכנולוגיות קרקעיות ומוטסות מתקדמות לקליטה ולעיבוד.
תחושתו של מפקד מרכז 9 דאז, סא"ל אלי בר (לימים תא"ל ומפקד 8200), שחסרה הבנה מעמיקה ויסודית של תכנית המבצע הנדרשת להתאמה המוחלטת של הפעלת מערך האלינט למבצע, הביאה להידוק נוסף של התיאום עם חה"א ולהתאמות סופיות של מערך האלינט למוכנותו המלאה למבצע.
כחלק מההכנות לקראת המבצע התקיימו טיסות תכופות לסירוגין של מטוסי איסוף מודיעין של 8200 ושל חה"א (16 טיסות "טופז" [מטוס האיסוף של 8200] עפ"י הרישום הקיים - טיסות מס' 174-190 בין 15.3.1982 עד 8.6.1982). בטיסות אלו נעשה ניסיון לאתר את הסוללות ולגלות את מארבי הטק"א באור ראשון, מארבים שהיוו סיכון עיקרי לחיל האוויר. בטיסות אור ראשון ב"טופז" נתגלו דילוגי סוללות הטק"א במהלך הלילה למיקומים חדשים, ואיכוניהם דווחו בזמן אמת לנח"אים [נציגי מודיעין ח"א בבסיסים] שהשתתפו בטיסות ולמשל"ט של חה"א, כדי לאפשר לחיל האוויר תכנון של גיחות הצילום וגיחות אחרות במהלך היום בנתיבים מחוץ לטווח הסוללות. בחלק מהימים התקיימו טיסות טופז מסביב לשעון כדי לאפשר מעקב שוטף אחר פעילות הטק"א ודילוגים נוספים של סוללות.
מערכי הסיגינט הקרקעי והמוטס שהשתתפו במבצע
הטופוגרפיה הייחודית של בקעת הלבנון היוותה חסם לקו הראייה מחוליות האלינט הקרקעי בצפון, וכן גם מיקום סוללות הטק"א שהיה בזווית חדה יחסית לכל החוליות, דבר שהקשה על איכון ואיתור תזוזות ושינויי מיקום שלהן. טיסות צילום נתקלו בבעיות של הסתרה עקב עננות וחוסר רציפות. בתנאים אלו, המשימה העיקרית של גילוי ואיתור מערכי הטק"א נפלה על כתפי המערך המוטס שנתיבי הטיסה שלו איפשרו קו ראייה לכיסוי ואיכון בלעדיים של אזור בקעת הלבנון. המערך הקרקעי היווה גורם תומך וסיפק אינדיקציה על פעילות הסוללות.
בעת המבצע, המערך המוטס כלל שלושה מטוסי בואינג 707 שהופעלו ע"י היחידה וחה"א (מערך המ"א):
טופז – (טופז 1 – מס' זנב 128) ובו מערכות קומינט ואלינט של יחידה 8200. מערכת האלינט הייתה אז בעלת יכולות בלעדיות בכלל מערך האלינט ביכולת איתור ואיכון חריגים, ובהתמודדות עם נפח פעילות מוגבר. הדיווח ממנה לחה"א התבצע דרך הבמ"א (מרכז האלינט של היחידה) לאחר רמת עיבוד נוספת. מטוס טופז נוסף (טופז 2 - מס' זנב 120) הגיע מאוחר יותר בנובמבר 1982 לאחר המלחמה.
ברבור [מטוס איסוף של חה"א] – זוג מטוסים שפעלו בנפרד וכללו מערכת אלינט טקטית שהופעלה ע"י יחידת איסוף המודיעין של חה"א, ומספר עמדות קומינט לאבטחת הטיסה. המערכת פעלה ישירות מול חיל האוויר - דבר שאיפשר דיווח מהיר יותר, אך ללא עיבוד מקדים ואינטגרטיבי כפי שהיה באמצעות הטופז.
החוליות הקרקעיות סיפקו כאמור בעיקר אינדיקציה רציפה על הפעילות, אך לא באיכון, כל אחת על פי מגבלותיה: "רבלון", "רוני", "אלפרד" "ישי" ו"גנליס". בסיס "שירה" הוקם מיד לאחר תפיסת ג'בל ברוך במהלך מלחמת של"ג ולפיכך לא היה יכול לתרום למבצע. עם זאת, הוא איפשר בהמשך השהייה בלבנון במסגרת מלחמת של"ג קליטה בעוצמה מעולה וחיתוך אופטימלי לבקעת הלבנון – דבר שתרם רבות להשמדת סוללות ה- SA-8 שהגיעו בהמשך.
פעילות מערך האלינט במהלך המבצע
ביום המבצע (9.6.82) שהיה שלושה ימים לאחר תחילת מלחמת של"ג, לקראת השעה 14:00 עם תחילת המבצע והאיתור הצפוי של פעילותו הרבה של חיל האוויר, מטוסי חה"א הסורי הוחזרו לבסיסיהם ומערך הטק"א הסורי הודמם במטרה לארוב למטוסי חיל האויר הישראלי. עם תחילת התקיפה הופעל שוב כל מערך הטק"א, ובמהלך 40 דקות הושמדו קודם סוללות הטק"א. מיד אחר כך, לאחר שמערך ההגנה האווירית הסורי קרס, הוזנקו מטוסי חיל האוויר הסורי ואלו נפלו למארב האווירי המתוכנן. בקרב האוויר שהתחולל הופלו 26 מטוסים סוריים ללא פגיעה במטוסינו.
המתווה המבצעי להשמדת הסוללות כלל בשלב ראשון טיסות מזל"טי צילום של חה"א ("זהבן") בשמי לבנון ומטוסי תקיפה מעל הים. בשלב השני קלט מערך האלינט את הסוללה המדלגת, היא אוכנה, המידע הועבר מיד למפעילי המזל"ט שהתבייתו עליה, ועם קבלת אימות ויזואלי מהם הופעלו מטוסי התקיפה להשמדת הסוללות. סגירת המעגל המבצעי בין המערך האווירי התוקף לבמ"א (דרך משל"ט חה"א) היה ראוי לציון: הבמ"א קבלה צי"ח איזה סוללה/ סוללות עומדת להיות מותקפת, היא מיקדה את אמצעי האיסוף ולאחר הירי ביצעה בקרת פגיעה ע"י אימות הפסקת השידור של הסוללה.
הבמ"א פעלה במתכונת חירום וכל הדסקים אוישו בטובי המעבדים, בסדיר ובמילואים. נציגי חה"א הצטרפו אף הם, ונשמר קו חם למשל"ט חה"א . הדסק המשמעותי היה דסק הנ"מ שפעל ברציפות לעיבוד תמונת המצב העדכנית. לצידו, הייתה פעילות ערה גם בדסקי הא"א (מכמ"י אתרעה אוירית) והמוטסים שהשלימו את התמונה הכוללת.
המפעילים והנוכחים בבמ"א ובטופז במקביל, חוו אז באופן ייחודי את חיסולו של מערך הסוללות שהבהב ברציפות על המסכים בתחילת התקיפה, ונעלם בהדרגה, סוללה אחר סוללה, עד היעלמותו הסופית.
מפקד היחידה, תא"ל ראובן ירדור נכח בבמ"א שריכזה את התמונה הכוללת של הפעילות האלקטרונית בזירה, בפיקוד רע"ן 9 דאז סא"ל אלי בר וסגנו רס"ן רוברט וידה ז"ל.
פעילות האלינט המוטס במהלך המבצע
ביום המבצע, 9.6.1982, מטוס טופז בצע שתי טיסות כיסוי ומרווחי הטיסות מטוסי ברבור שמרו על רצף הכיסוי.
טיסות טופז התקיימו במקביל לטיסות מטוסי הברבור שפעלו ברצף של שני מטוסים הלוך ושוב 24 שעות ושמפעיליהם איתרו את שארית סוללות ה- SA-6 שעדיין פעלו.
הדיווח מהטופז לבמ"א ודרכו למשל”ט חה”א נעשה מהמטוס דרך התחנה הקרקעית של טופז במפקדה שלא הייתה אז מקושרת לבמ"א. לאחר שנבדקה היטב בבוקר המבצע, המעבדים בבמ"א ביצעו שיוך וזיהוי ישירות על מסכי התחנה הקרקעית של טופז והעבירו את הדיווחים טלפונית למשל”ט חה”א.
מערכת האלינט בטופז יכלה לספק למפעיליה תמונה אלינטית מלאה בזמן אמת. במהלך הטיסה ניתן היה לראות בצגי מערכת האלינט את סוללות הטק"א הסוריות נפגעות וכבות בזו אחר זו. בעת המבצע היא סיפקה כיסוי מלא של 17.5 שעות רצופות, למעט הפסקת תדלוק קצרה. התרומה האיכותית הייתה יכולת איכון משופרת, יתרונות במהירות סריקה גילוי ועיבוד, ודיווח אמין יותר בשל העיבוד המקדים בבמ"א לפני ההעברה לחה"א.
תרומת מערך הקומינט הקרקעי והמוטס למבצע
מערך הקומינט סייע בכיסוי קרבות האוויר בבסיסים הקרקעיים ובטופז. למערך הקומינט (קליטה ואיכון) לא הייתה תרומה באיתור הסוללות ובמעקב אחריהן בזמן המבצע. הגורם לכך היו חסימות הל"א של חיל האוויר והשפעתן על מערכות המימסור.
עם זאת, ללא קשר לאלינט, חטיבת טק"א 82 הסורית (SA-6) הושמדה בעת תנועתה מסוריה ללבנון על בסיס בלעדי של תקשורת קומינט שפוענחה באמצעות יכולות ייחודיות.
השלכות המבצע על שיפור מערך הטק"א הסורי לאחר המבצע
1. הופעת ה- SA-8 כמערכות טק"א ניידות והשמדתן
ב-16.7.1982 אותר לראשונה SA-8 בזירה בטיסת טופז וגם באיכון מהקרקע בחולית האלינט "אלפרד" בחרמון. סוללות ה-SA-8 היו ניידות ביותר. השילוב בין החוליה בג'בל ברוך עם האיתורים במערך המוטס איפשר "ציד חפשי" של הסוללות שהגיעו לאיזור ופעילות חופשית למטוסי חיל האוויר בלבנון. תקיפת ה SA-8 בבקעת הלבנון התרחשה שבועות מספר לאחר "ערצב 19". האלינט ביחידה היה בלעדי ביכולתו לאתר בזמן אמת את שינויי המיקום הקטנים והמשמעותיים ביותר להצלחת תקיפתן.
הכנסת סוללות ה- SA-8 הביאה לאתגרים נוספים שחייבו מעקב אלינטי צמוד. העיקריים שבהם היו אבטחת סוללות הטק"א הכבד מסוג SA-5, ושילוב ה- SA-8 במערך דיביזיות השריון הסוריות.
2. הופעת ה- SA-5 כאיום טק"א ארוך טווח
מערכות SA-5 היו מערכות טק"א כבד וארוך טווח מתוצרת סובייטית שהובאו לזירה ב-1983 כדי לכסות את כל מרחב לבנון וצפון ישראל. הם היוו איום ישיר על מטוסי הסיגינט המוטס הכבדים שהיה ביכולתם לאכנם. הדבר חייב היערכות ותרגולות חדשות של מטוסי הסיגינט אשר בעצמם איתרו את מיקומן ופעילותן.
המבצע כמודל ללימוד בשנים שאחריו
נהלי העבודה ביחידה ושיתוף הפעולה עם חיל האוויר נלמדו לאחר האירוע בקורסים בדרגים השונים ובתרגילים שסייעו באימון דורות של מפעילים ומפקדים.
סיכום
מלחמת שלום הגליל ב-1982 הייתה פעילות מלחמתית ראשונה בהיקף גדול לאחר מלחמת יום הכיפורים ב- 1973.במלחמת יום הכיפורים בלט חוסר הצלחתו של חיל האוויר בהתמודדות עם מערכי טק"א, וחוסר יכולתו של מערך האלינט של 8200 לסייע בכך. מצב זה המתין למענה שישיב את עליונותו האווירית של חיל האוויר.במהלך השנים 1973 ועד למלחמת שלום הגליל ב- 1982 פותחו יכולות להשמדת מערך טק"א צפוף בחיל האוויר וביחידה 8200 שבאו לידי ביטוי במבצע "ערצב 19" ביולי 1982.
במבצע זה האלינט ב- 8200 היה בשיא כשירותו המבצעית האנושית והטכנולוגית. בניית יכולותיו במשך שנים, הכנותיו המוקדמות והיערכותו במערך המוטס ובחוליות הקרקעיות בצפון סיפקו תרומה רבת ערך למבצע ע"י איתור מדויק של סוללות, מצב פעילותן ווידוא השמדתן ובכך לסגירת מעגל מבצעי מורכב.
לפיכך, חשיבותו של מבצע "ערצב 19" חורגת מתרומתו הישירה למתן חופש פעולה לחיל האוויר במלחמת של"ג. המבצע היווה נקודת מיפנה:
בהשבת העליונות האווירית של חיל האוויר והוספת נדבך חשוב לעוצמת ההרתעה של מדינת ישראל.
בהוכחת יכולות מערך האלינט המתקדם שהקימה יחידה 8200, ואת היותו גורם הכרחי וחיוני בפעילות מבצעית מורכבת להשמדת מערך טק"א צפוף ומתקדם להשגת עליונות אווירית ע"י חיל האוויר.
מחקר וכתיבה: יוסי דגן ערך: נעם שפירא
אלפרד נפלים